הקטרוג תם. האלים מוטלים במקום שבו נפלו: מחציתם עצי הסקה, ומחציתם האחרת שם שאיש אינו קורא בו עוד. אולם המשפט ריק, הקולות נדמו, ומה שנותר הוא אותו רחש מופלא שמשמיע חלל גדול כאשר כל ההמולה נשאבה ממנו החוצה.
הישאר כאן רגע.
כי יש דבר שאפשר לשמוע רק בדממה. כל עוד היה האולם מלא המולה, בקושי יכולת להבחין בשאלה האחת. עתה, כשהאולם ריק והאבק עוד מרחף באור המאוחר, היא שבה בלי רעם, כלחישה, כמעט בביישנות. מִי כָמוֹךָ?
זו אותה שאלה שנולדה על שפת הים ונקראה בקול רם על ההר. אבל כאן, אחרי הכול, היא נשמעת אחרת. רכה יותר. כמו אדם שצעק זמן רב מדי בתוך הסערה, ומגלה שכדי שישמעו אותו, די לו עכשיו לנשום.
בדממה כזאת אין אלוהים מרים את קולו. הוא מדבר חרש יותר, כמו שמדברים אל מי שרוצים לזכות בו מחדש.
הקטרוג תם. האלים מוטלים במקום שבו נפלו: מחציתם עצי הסקה, ומחציתם האחרת שם שאיש אינו קורא בו עוד. אולם המשפט ריק, הקולות נדמו, ומה שנותר הוא אותו רחש מופלא שמשמיע חלל גדול כאשר כל ההמולה נשאבה ממנו החוצה.
הישאר כאן רגע.
כי יש דבר שאפשר לשמוע רק בדממה. כל עוד היה האולם מלא המולה, בקושי יכולת להבחין בשאלה האחת. עתה, כשהאולם ריק והאבק עוד מרחף באור המאוחר, היא שבה בלי רעם, כלחישה, כמעט בביישנות. מִי כָמוֹךָ?
זו אותה שאלה שנולדה על שפת הים ונקראה בקול רם על ההר. אבל כאן, אחרי הכול, היא נשמעת אחרת. רכה יותר. כמו אדם שצעק זמן רב מדי בתוך הסערה, ומגלה שכדי שישמעו אותו, די לו עכשיו לנשום.
בדממה כזאת אין אלוהים מרים את קולו. הוא מדבר חרש יותר, כמו שמדברים אל מי שרוצים לזכות בו מחדש.