האיש ששמו שאלה

היה נביא ששמו שאלה. הוא בא ממורשת, כפר קטן בגבעות, במקום שבו אדמת החקלאים יורדת אל השפלה, ולא מירושלים. מקרוב ראה את מה שהגדולים לא רצו לראות מרחוק: איך העשירים חומסים את שדות העניים, איך המשפט בשער העיר מונח למכירה, איך כפריו הקטנים נרמסים תחת רגלי צבאות שחשבו רק במספרים. מיכה היה שמו — שבר, משפט שנקטע באמצעו. במלואו היה זה מִיכָיְהוּ: מִי כַּיהוָה? כל ימי חייו נשא את השאלה הזאת כשם. בכל פעם שאמו קראה לו מן החצר להיכנס, התגלגלה השאלה על פני הגבעות, ובכל פעם שמישהו פנה אליו בשער, הודה הלה, בלי שהבחין בכך, בָּאֵין־כָּמוֹהוּ של אלוהיו.

בסוף ספרו, אחרי שבעה פרקים שבהם קורס כל מה שהכריז עליו, הוא נעצר ושואל בקול את השאלה שתמיד היה: מִי אֵל כָּמוֹךָ? כאילו אדם שכל חייו נקרא סימן שאלה מבטא סוף־סוף, בעמוד האחרון שלו, את הסימן עצמו. ואז באה תשובה, ואת התשובה הזאת איש לא ציפה לה.

שכן השאלה הזאת מהדהדת בכל הכתובים, בכל פעם שאדם המום מול אלוהים (ליד הים, במקדש, בצרה), ובכל מקום עונים עליה בכוח. הוא שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בקדושה, בנפלאות, בגבורה. חוץ מכאן. אצל מיכה עונים עליה בסליחה: מי אל כמוך, נֹשֵׂא עָוֹן — וחפץ בכך? הֱיוֹתוֹ בְּלִי אָח וָרֵעַ אינה טמונה בעומק במה שהוא שובר, אלא במה שהוא נושא. בחוט הזה אני מנסה לאחוז לאורך הספר.

ובכל זאת הספר הזה עוסק באישיות, לא ברעיון. לכן, לפני הכול, שאלה אחת, אליך. האם אתה מכיר אותו? איני שואל אם אתה יודע עליו משהו; רובנו יודעים עליו הרבה מאוד. האם אתה מכיר אותו כמו שמכירים אב, אהוב, מישהו שחיית לצדו? כל אדם נושא עמו דמות של אלוהים, והדמות הזאת לעתים רחוקות טהורה. היא צבועה בצבעי האבות שהיו לנו, בצבעי השנים שבהן הוא הורגש בעיקר כמי שמתבונן מן הצד ומניד בראשו. עם דמות פגועה כזאת כמעט בלתי אפשרי לאהוב אותו.

תיקון אינו מספיק; הספר הזה רוצה להחליף את הדמות. הוא רוצה להציג לפניך את האלוהים האמיתי, וזה דבר אחר מלספר לך עוד ועוד עליו. הוא הולך אחרי שאלה אחת – מִי כָמוֹךָ? – מן הפעם הראשונה שהיא נשמעת, במצרים, מול מלך, על צפרדעים, ועד הפעם האחרונה, ליד ים של זכוכית, מפי המון שאיש אינו יכול עוד למנותו. אם הכול יעלה יפה, לא תסיים את הספר הזה במחשבה "עכשיו אני יודע יותר". תסגור אותו עם המשפט היחיד שנותר כאשר ראית אותו באמת: אַתָּה. אֵין כָּמוֹךָ.

האיש שנשא את השאלה כשם שואל אותה בסוף. אנחנו מתחילים בהתחלה, בארץ 1,000 האלים. שם כבר נשמעה התשובה, "אֵין כַּיהוָה", לפני שהשאלה הושרה ליד הים.