שעון העל במבט אחד

הכרונולוגיה המוגנת בספר זה שואבת משני סוגי נתונים. תאריכי עוגן הם אירועים שכבר התרחשו ואשר קבועים במרשם ההיסטורי, הארכאולוגי או האסטרונומי — צו ארתחשסתא בשנת 458 לפנה״ס (הנמנה מ־457), הצלב בשנת 31 לספירה (כהשערה שקולה, ראה שלושה ימים ושלושה לילות), הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. תאריכים מחושבים הם אירועים שעדיין לפנינו, המוקרנים קדימה מתוך המודל: לפי החישוב המוצג בספר זה, פתיחת השבוע ה־70 נופלת סביב תשרי 2027, השיקוץ סביב פורים 2031, שובו של גואלנו לכל המאוחר בהושענא רבה 2034. מילה על מה שאותם מספרים הם, ועל מה שהם אינם. ספר זה הוא הוכחת היתכנות. הוא נוטל אוסף של נקודות עיגון כרונולוגיות ותבנית טיפולוגית, עוקב אחריהן בעקביות מלאה, ומראה היכן הן נוחתות. התאריכים המחושבים הם תוצאת אותו תרגיל — הם מה שמתקבל אם נקודות העיגון נכונות והתבנית עומדת. אין הם ניבוי של היום או השעה, שאותם הכתוב שומר לאב בלבד (מתי 24:36, מעשי השליחים 1:7), והכותב אינו טוען להם ככאלה. אותן נקודות עיגון יכלו להיקבע אחרת; השיבה יכלה לחול שנים מאוחר יותר מחלון המודל — הרבה מעבר לו. מה שהספר מבקש אינו "בטחו בשנים הללו" אלא "עקבו אחר ההיגיון הזה וראו אם המבנה, הסדר והעונה שהוא מתאר מאירים את הטקסט." הערך טמון בארכיטקטורה, לא בלוח השנה. תאריך מחושב החולף מבלי שהאירוע החזוי מתרחש מפריך את התיארוך, ואין מבטלים הפרכה זו בהזזת נקודת עיגון: העוגנים והמבנה עומדים על יסודות משלהם (אבן הפינה, פרק 5). שני סוגי הנתונים מובחנים חזותית בטבלה שלהלן: תאריכי עוגן נושאים את כובד העובדה ההיסטורית, ותאריכים מחושבים את כובד ההקרנה שלעולם אינה חזקה מהנחותיה.

⬛ תאריך עוגן: קבוע במרשם ההיסטורי, הארכאולוגי או האסטרונומי. 🔲 תאריך מחושב: מוקרן קדימה מתוך המודל. שורות מודגשות מסמנות את השבוע ה־70 עצמו.