שתי שכבות, קול אחד. הספר הזה כתוב בשתי שכבות. הטקסט הראשי נושא את הטיעון: הקורא אותו בלבד אינו מחמיץ דבר מן ההנמקה ויכול לעקוב אחר הספר מכריכה לכריכה. סביבו ניצבות מסגרות המראות את התשתית למי שמבקש לחפור לעומק — הן מעמיקות, אך אינן קוטעות. חמישה סוגים להן:
- מומחה — הפרט הטכני (צורה יוונית, כלל בלוח השנה, כתב יד) למי שמבקש לרדת לחוט השערה. - שולחן העבודה — החישוב החוזר: המספרים, שיעור הבסיס, הדרך מן המדידה אל התוצאה. - טענה נגדית — הטיעון שכנגד בגרסתו החזקה ביותר, בלשונו שלו, בטרם יישקל. - העמקה — שביל צדדי המטיל אור מן הצד: טעות מאלפת, מקבילה, פיסת היסטוריה. - לב — המקום שבו הטיעון עוצר לרגע אצל משמעותה של המדידה.
שלושת הסימונים. כל טענה נושאת סימון, ואת שלושת אלה אסור לך לעולם לערבב זה בזה: מחושב (ניתן לחישוב חוזר — אתה יכול לשחזר זאת בעצמך), מתועד (נראה במקור הראשוני עצמו, עם מראה מקום) ומפורש (פרשנות — משקלה כמשקל שאתה מתיר לפירוש, ולא גרגר אחד יותר). השימוש המלא בסימונים אלה מוסבר בפרק 2. במסגרות נושאת מסגרת שולחן העבודה את הסימון הנלווה לה — בין סוגריים מרובעים, או בשמו בכותרת — במקום שבו היא חותמת מדידה, חישוב או ממצא של מקור העומדים בפני עצמם; מסגרות הפורשות בעיקר קו הנמקה, שיקול או שיטה מציינות את מעמדן בגוף הטקסט עצמו.
מקורות. כל ההפניות ערוכות לפי APA; מראי המקום — עם עמוד, פרק או מקום מקוון בר־איתור — מובאים בסוף הספר, כך שכל ציטוט ניתן למעקב.
שתי שכבות, קול אחד. הספר הזה כתוב בשתי שכבות. הטקסט הראשי נושא את הטיעון: הקורא אותו בלבד אינו מחמיץ דבר מן ההנמקה ויכול לעקוב אחר הספר מכריכה לכריכה. סביבו ניצבות מסגרות המראות את התשתית למי שמבקש לחפור לעומק — הן מעמיקות, אך אינן קוטעות. חמישה סוגים להן:
- מומחה — הפרט הטכני (צורה יוונית, כלל בלוח השנה, כתב יד) למי שמבקש לרדת לחוט השערה. - שולחן העבודה — החישוב החוזר: המספרים, שיעור הבסיס, הדרך מן המדידה אל התוצאה. - טענה נגדית — הטיעון שכנגד בגרסתו החזקה ביותר, בלשונו שלו, בטרם יישקל. - העמקה — שביל צדדי המטיל אור מן הצד: טעות מאלפת, מקבילה, פיסת היסטוריה. - לב — המקום שבו הטיעון עוצר לרגע אצל משמעותה של המדידה.
שלושת הסימונים. כל טענה נושאת סימון, ואת שלושת אלה אסור לך לעולם לערבב זה בזה: מחושב (ניתן לחישוב חוזר — אתה יכול לשחזר זאת בעצמך), מתועד (נראה במקור הראשוני עצמו, עם מראה מקום) ומפורש (פרשנות — משקלה כמשקל שאתה מתיר לפירוש, ולא גרגר אחד יותר). השימוש המלא בסימונים אלה מוסבר בפרק 2. במסגרות נושאת מסגרת שולחן העבודה את הסימון הנלווה לה — בין סוגריים מרובעים, או בשמו בכותרת — במקום שבו היא חותמת מדידה, חישוב או ממצא של מקור העומדים בפני עצמם; מסגרות הפורשות בעיקר קו הנמקה, שיקול או שיטה מציינות את מעמדן בגוף הטקסט עצמו.
מקורות. כל ההפניות ערוכות לפי APA; מראי המקום — עם עמוד, פרק או מקום מקוון בר־איתור — מובאים בסוף הספר, כך שכל ציטוט ניתן למעקב.