*הנספח הזה מאגד את כל המקורות שעליהם נשענים הפרקים: תחילה הטקסטים הראשוניים — מקראיים, נוצריים־קדומים ופטריסטיים, יהודיים־רבניים, יווניים־רומיים ותעודתיים־אסטרונומיים — עם המהדורות שנעשה בהן שימוש, ולאחר מכן הספרות המדעית המודרנית, לפי סדר האלף־בית ובלא כפילויות. שני סימנים מלווים אותם. [נראה במקור] פירושו: הפרק הנוגע בדבר אומר במפורש שהקטע המצוטט נבדק במקור עצמו, או שהחיבור נדרש כמקור ראשוני. [משני] פירושו: הפרק עצמו מציין את המקור כמי שלא אומת (במלואו) מול המקור עצמו. כל מה שאין עליו סימן לא קיבל בפרקים מעמד מפורש — ולא יוחס לו כאן דבר. אחרי כל מקור עומדים הפרקים שבהם הוא נושא.*
G.1 · מקורות ראשוניים
G.1.1 · טקסטים מקראיים ומהדורות
טקסט המקרא נבדק לאורך כל הדרך בלשון המקור (פרק 3, פרק 4, פרק 13); כל תרגומי המקרא בספר הזה הם תרגומי עבודה עצמיים מן העברית ומן היוונית. [נראה במקור]
מהדורות.
- Biblia Hebraica Stuttgartensia (BHS) — Hebrew Old Testament. - Novum Testamentum Graece (Nestle-Aland, NA28), including the critical apparatus (ad Joh. 5:1, פרק 14). - Rahlfs, A. (Ed.). Septuaginta. - Biblia Sacra iuxta Vulgatam versionem (R. Weber & R. Gryson, Eds.). (1994). Deutsche Bibelgesellschaft. (פרק 3, ad 1 Sam. 30:13) - תרגום יונתן לנביאים — נוסח מקראות גדולות דרך Sefaria, עם התרגום האנגלי של E. van Staalduine-Sulman, The Targum of Samuel (Brill, 2002). (פרק 3, ad 1 Sam. 30:12–13) [נראה במקור] — ארמית. - פשיטתא — Comprehensive Aramaic Lexicon (cal.huc.edu, קובץ 62008 [P 1S]). (פרק 3, ad 1 Sam. 30:12–13) [נראה במקור] — ארמית. - פשיטתא, ad Lucam 24:21 — הטקסט הסורי עם המורפולוגיה של SEDRA/CAL (Comprehensive Aramaic Lexicon / dukhrana.com). (פרק 13, ad Lk. 24:21) [נראה במקור] — ארמית; מספר מונה "שלושה ימים", בלא פועל, נותח במקור. - Codex Sinaiticus (ℵ), reading ad Lucam 24:21; alongside it Codex Bezae and the Old Syriac versions. עדי ביקורת הנוסח האלה לא אומתו בחלקם מול כתבי היד עצמם, והם מובאים בפרק 13 במפורש כמוזילים את המחיר, לא כמכריעים. [משני]
הברית הישנה (במצטבר על פני הפרקים): בראשית 1:14; 7:4, 12; 9:12; 42:17–18 · שמות 12:3, 13; 24:18; 32:1; 34:28 · ויקרא 2:14; 23 (בעיקר 5–7, 15); 25 (בעיקר 8) · דברים 9:9, 11, 18, 25; 18:21–22 · שמואל א׳ 9:20; 30:1, 12–13 · מלכים א׳ 19:8 · דברי הימים ב׳ 36:21 · עזרא 4:7–23; 7:7; 8:32–33; 9:9 · נחמיה 1:1; 2:1 · אסתר 4:16; 5:1 (נספח B) · איוב 2:13 · ישעיהו 7:11–14 · דניאל 9:24–27 · הושע 6:2 · יואל 2:31 · עמוס 1:1; 8:8–10 · יונה 2:1.
- Didache 8:1 — צום יום הרביעי סמוך לשנת 100 לספירה, מוליך בפרק 6 כתמיכה בקו אמצע השבוע. (פרק 6) [משני] — בלא [נראה במקור]: הצהרת המקורות של פרק 6 נוקבת אך ורק ביוסטינוס, בדידסקליה, בקונסטיטוציות ובגרגוריוס כמי שנבדקו כמקור ראשוני, ולדידכה 8:1 לא צוטטה מהדורה ולא נטען אימות ראשוני. היא נושאת כתמיכה (מפורש), לא כנושאת ראשונית. - Martyrium Polycarpi 7.1. (פרק 13) [נראה בתרגום] ⚠ היוונית לא נבדקה. - Justin Martyr, Apologia I 67 — Ante-Nicene Fathers, vol. I (1885). Christian Literature Company. (פרק 6) [נראה בתרגום] ⚠ היוונית לא נבדקה. - Irenaeus of Lyons, Adversus Haereses II.22.3, 6; V.31 — Ante-Nicene Fathers, vol. I (A. Roberts & J. Donaldson, Eds., 1885). Christian Literature Company. (פרק 3, פרק 6, פרק 9, פרק 14) [נראה במקור] — בתרגום; היוונית היא נקודת בקרה שעדיין יש לסגור (פרק 14). - Clement of Alexandria, Stromata I.21. (פרק 6) - Tertullian, Adversus Iudaeos 8. (פרק 6) - Julius Africanus, Chronographiae — transmitted via Georgius Syncellus; carrier of the Thallus fragment. (פרק 6, פרק 12) [נראה במקור] — הקטעים נבדקו אצל המוסר (פרק 12). - Origen, Commentarii in Joannem XIII — יוונית, בנוסח Preuschen (GCS 10), נדרש דרך Perseus/Scaife. (נספח E.3) [נראה במקור — יוונית] — אין הוא מציג כלל את שאלת הפתגם או העונה, אלא מביא את יוחנן 4:35 כלמה ועובר לאלגוריה; צירופו שלו ἡ ἐλπιζομένη τετράμηνος, "ארבעת החודשים המצופים", מניח מועד ממשי שעוד עתיד לחלוף. אין להוליך אותו כעד לפתגם, ורק בחולשה ובעקיפין לעונה. ⚠ ספר XIII אינו ב־Ante-Nicene Fathers: תרגומו של Menzies שם (כרך IX) מכסה רק את ספרים I, II, VI ו־X. טקסט אנגלי קיים רק אצל Heine, FOTC 89, שלא נדרש; וכן לא Migne, PG 14, ולא הקונקורדנציה שבין מספור הסעיפים של Perseus למספור הפסקאות של Heine ושל Blanc. - Origen, Contra Celsum 2.33, 59 — carrier of the Phlegon fragment. (פרק 12) [נראה בתרגום] ⚠ היוונית לא נבדקה; הקטע נישא כאן דרך המוסר. - Didascalia Apostolorum, ch. 21 — R. H. Connolly (Trans.). (1929). Didascalia Apostolorum: The Syriac version translated and accompanied by the Verona Latin fragments. Clarendon Press; alongside it the Lagarde text. (פרק 6) [נראה במקור] - Constitutiones Apostolorum V.14–18; VII.23 — Ante-Nicene Fathers, vol. VII (J. Donaldson & A. Roberts, Eds., 1886). Christian Literature Company. (פרק 6) [נראה במקור] - Eusebius of Caesarea: - Historia Ecclesiastica 7.32 — K. Lake & J. E. L. Oulton (Trans.). (1932). Loeb Classical Library. Harvard University Press. (פרק 8) [נראה במקור] — יוונית. ⚠ עבור קטע אנטוליוס חלה אמת המידה של פרק 8: כלל A (הקאנון של אנטוליוס עצמו — החודש הראשון לא לפני התקופה) נמנה אך ורק ככלל תקופה עתיק אחד ונשען על הטבלאות הבבליות הניתנות למדידה עצמאית (Parker & Dubberstein; Stern), לא על סמכותו של אנטוליוס; כלל B (ייחוס כלל התקופה לפילון, ליוספוס ולקדמונים, 7.32.16–17) נושא כקבלה, לא כסמך — אותה הוזלה עצמה הפוגעת ב־[Ps.-]John Chrysostom להלן. - Historia Ecclesiastica 5.23–25 (פוליקרטס מאפסוס; מליטון מסרדיס; מחלוקת הקווארטודצימנים) — מצוטט דרך Beckwith (1996). (פרק 15) [משני] — לא נקרא במחקר הזה שורה אחר שורה; נושא דרך דיונו של Beckwith (פרק 15). - Demonstratio Evangelica 8.2 — W. J. Ferrar (Trans.). (1920). The proof of the Gospel. SPCK. (פרק 9, פרק 14, פרק 15) [נראה במקור] — בתרגום (פרק 14). - Chronicon. (פרק 6, פרק 15) - Peter of Alexandria, קטע V (On the Passover, האיגרת אל Tricentius) — הקטע על שינוי הלוח שלאחר שנת 70. יוונית: L. Dindorf (Ed.), Chronicon Paschale (Corpus Scriptorum Historiae Byzantinae), Bonn 1832, כרך 1, pp. 4–7, שם עומד הקטע בפרולוג עם הלטינית לצידו; אנגלית ב־Ante-Nicene Fathers, כרך VI. (פרק 15) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית] — המשפט המכריע נקרא ביוונית: הקדמונים שחטו את הפסח μετὰ τὴν ἰσημερίαν, "בעוד שבני זמננו עושים זאת πρὸ ἰσημερίας". ⚠ האותנטיות שנויה במחלוקת: הקטע נמסר בפרולוג של ה־Chronicon Paschale בן המאה השביעית ומסווג כ"פסאודו־פטרוס". הוא יכול לשאת הגנתית בלבד, והוא חותך לשני הכיוונים — אם פטרוס נופל כעד, הוא נופל לשני הצדדים, והמחקר המביא אותו למסקנה ההפוכה מאבד אותו אף הוא. - [Ps.-]John Chrysostom, Oratio in Pascha VII — Migne, PG 59, col. 748: "יש לנו עדים חכמים, עברים כגון פילון ויוספוס [...], המאשרים בכתביהם שלהם שאין הפסח יכול לחול במדויק אחרת מאשר לאחר שנכנסה תקופת האביב". [נראה במקור — הטור עצמו] — ⚠ עד של קבלה, לא סמך. הוא מראה כיצד קרא קורא בן המאה הרביעית את פילון ואת יוספוס, לא מה כתבו השניים; ייחוסו חופשי כשל אנטוליוס, ולפי אמת המידה של פרק 8 אין הוא נושא אפוא שום משקל ראייתי לאף אחד משני הצדדים. נרשם כאן משום שהקטע מובא לעיתים כאישור; הספר הזה אינו מביא אותו כך. - Augustine of Hippo, De Trinitate IV.6.10 — מניין 36 השעות של תיארוך יום השישי; Nicene and Post-Nicene Fathers, series 1, vol. 3. (פרק 15) [נראה במקור] — מצוטט בתרגום; מוליך אך ורק כפירוש־ראי (מפורש, פרק 15). - Epiphanius of Salamis, De Fide 22 (צום יום הרביעי "משום שהאדון נתפס בבוקר יום רביעי"); Panarion 51. (פרק 6) [משני] — בלא [נראה במקור]: מוליך בפרק 6 כתמיכה, אך הצהרת המקורות אינה מונה את אפיפניוס עם הכותרים שנבדקו כמקור ראשוני ואינה מצטטת מהדורה. נושא כתמיכה (מפורש), לא כנושא ראשוני. - Jerome, Chronicon — carrier of the Phlegon fragment. (פרק 12) [נראה בתרגום] ⚠ הלטינית לא נקראה שורה אחר שורה; הקטע נישא כאן דרך המוסר. - Orosius, Historiae adversus paganos VII.4. (פרק 6, פרק 12) - Gregory of Tours, Libri historiarum X, book I, ch. 23 — B. Krusch & W. Levison (Eds.). (1951). MGH SS rer. Merov. I.1. Hahn. (פרק 6) [נראה במקור] — לטינית.
G.1.3 · יהודי — בית שני ורבני
- Dead Sea Scrolls: 4Q252, cols. I–II (the flood calendar); 11QMelchizedek (11Q13) — F. García Martínez & E. J. C. Tigchelaar (Eds. & Trans.). (1997–1998). The Dead Sea Scrolls study edition (2 vols.). Brill. (פרק 17; נספח B)
- 1QSa (סרך העדה) 1:12–15 ו־CD (ברית דמשק) X 4–10 — גילי העבודה, הריבים והשופטים: G. Vermes (Trans.), The complete Dead Sea Scrolls in English, ל־1QSa; CD בתרגום. (פרק 10) [משני — תרגום] - Philo of Alexandria — טקסט יווני לאורך כל הדרך: L. Cohn & P. Wendland (Eds.), Philonis Alexandrini opera quae supersunt (1896–1906), Georg Reimer, עם האפרט הביקורתי. ששת מקומות התקופה של פרק 8 נקראו על בבואת העמוד עצמה: - De opificio mundi 116 (כרך 1, p. 41) — תקופת האביב "בטלה", וכל אחת משתי התקופות מתרחשת "בחודש שביעי". (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - De Decalogo 161 (כרך 4, p. 304) — חגי התקופה "רבי־ימים" (πολυήμεροι), "כל אחד מהם שבעה ימים". (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - De specialibus legibus 2.26 — הירח ה"מתחיל להאיר בנוּמֶנְיָה" → ראשית החודש בראות הראשונה. (פרק 8) [נראה במקור] - De specialibus legibus I 181–186 (כרך 5, pp. 44–45) — צמד ה־καιρός; בתוך καιρός שוויוני אחד היום הראשון, העשירי וה־15. (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - De specialibus legibus II 150–153 (כרך 5, p. 122) — מדוע קוראת התורה לחודש אחד ראשון. ⚠ ב־II 153 ה־κατά של הטקסט המודפס הוא השערתו של Cohn עצמו (scripsi באפרט); כתב היד והקטנה של Nicetas קוראים שניהם μετά, "לאחר התקופה" (Colson, LCL 320, p. 398, הערות ביקורתיות 1–2). פרק 8 מצטט אפוא את II 150–152 ואינו משעין את הקריאה העונתית על §153. (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט; הערותיו של Colson נראו במקור] - De specialibus legibus II 204 (כרך 5, p. 137) — הסוכות ש"ה־καιρός שלו הוא זה של תקופת הסתיו"; שורת הטסטימוניה נותנת את Nicetas כלשונו. (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - De vita Mosis II 222–224 (כרך 4, p. 252) — "ראשיתה של תקופת האביב" כחודש הראשון; האפרט מזהה את קטע ה־Chronicon Paschale עם השורות האלה עצמן. (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - Quaestiones in Exodum 1.1 — R. Marcus (Trans.), Loeb Classical Library, מתורגם מן הארמנית. [משני — תרגום מן הארמנית] ⚠ אין להביאו כיוונית. Marcus מעיר שהקטע היווני השרד מכיל רק את המשפט על היבול והעצים, לא את משפט התקופה; ἀπὸ τῆς ἐαρινῆς ἰσημερίας עומד בהערת הלמה שלו עצמו כשחזור לאחור מן הארמנית. הקטע אינו נושא שום משקל בטיעון התקופה ואינו משמש בפרק 8. - Flavius Josephus, Antiquitates Judaicae 2.311; 3.248; 15.354 (Herod's seventeenth year beside Augustus's visit to Syria — the anchor of ch. 9), 15.380, 420–421; 16.163; 18.32–35, 89–90, 106, 120–124. (פרק 8, פרק 9, פרק 13, פרק 14; נספח A) [נראה במקור] — נבחן מול המקור הראשוני (פרק 9); החומר היווני של פרק 13 נבדק במקור עצמו. שני מקומות נושאים בנפרד בפרק 8 ובנספח A.1b: Ant. 3.248 (ה־14 "בעוד השמש בטלה") — Niese, Flavii Iosephi opera, כרך 1, p. 207, בבואת עמוד עם אפרט; הצירוף נמסר בלא גרסה חלופית, ושורת הטסטימוניום של Niese נותנת את ויקרא 23:5 כמקורו המקראי — פסוק שאינו מכיל את צירוף הטלה. Ant. 2.311 (ניסן המושווה לפרמותי המצרי) — נבדק ביוונית של הטקסט הביקורתי הדיגיטלי, לא בבבואת העמוד של Niese. · Bellum Judaicum 1.401 — ⛔ the counter-figure: the fifteenth year for the temple-building, against the eighteenth at Ant. 15.380. Examined at first hand 6 Sept. 2026; carried in ch. 9 together with the finding that on no epoch does it yield a usable John 2:20 reckoning — no more for AD 30 than for AD 31 or AD 33. — לפרק 10 גם: Ant. 17.167–213 (הרצף מן הליקוי עד הפסח, מנוי בימים), 17.191 = B.J. 1.665 (34 שנה ממות אנטיגונוס), 17.342 ו־Vita 5 (ארכלאוס הודח בשנתו העשירית) כנגד B.J. 2.111 (התשיעית). [נראה במקור] - Mishnah: Pesachim 8:6; 10:8 (פרק 5) [נראה במקור] — עברית/ארמית; Rosh ha-Shanah1:1 (ראש השנה למלכים ב־1 בניסן; הכלל ההלכתי של מניין בלתי־עלייתי, פרק 9) [נראה במקור] — עברית; Rosh ha-Shanah 1:7; 2:6–8 (פרק 8); Menachot 10:2; 10:8; 10:9 (פרק 8) — י׳:ב׳ כלל הקרבה עם נוהל הגיבוי שלו, י׳:ח׳ אנשי יריחו, י׳:ט׳ העומר "מן הלח". Avot 5:21 ("בן שלושים לכוח, בן ארבעים לבינה"; פרק 10) [נראה במקור] — עברית, דרך Sefaria. - Tosefta: Sanhedrin 2:2, 4, 5, 6. — מהדורת *Machon Mamre*, נבדקה מקטע אחר מקטע (5 בספטמבר 2026). ⚠ המספור שונה ממהדורה למהדורה: מה שנקרא כאן ב׳:ד׳ וב׳:ה׳ מופיע אצל Zuckermandel בב׳:ח׳ ובב׳:ט׳. לכן כל הפניה נוקבת במהדורה. (פרק 5, פרק 8) [נראה במקור] - Babylonian Talmud: Yoma 39b (פרק 14); Pesachim 4a (דין האבלות — המקצת, פרק 3) [נראה במקור] — ארמית; Rosh ha-Shanah2a (ברייתת המלך שעמד ב־29 באדר: יום אחד לפני ראש השנה נחשב שנת מלכות שלמה — מניין בלתי־עלייתי, כולל, לשטרות; פרק 9) [נראה במקור] — עברית/ארמית; Sanhedrin 11a–b, 12a (פרק 8) [נראה במקור] — י״א ע״א–ע״ב בארמית נבדק במישרין (5 בספטמבר 2026): הברייתא של שלושת הסימנים עם כלל השניים-משלושה, ו — כברייתא נפרדת — זו של שלושת האזורים באותה צורה. ⚠ דרישת התקופה הנקשרת שם בעיבור מוסבת על תקופת הסתיו ועל סוכות; "על התקופה" של רשב״ג נותר תיקו. י״ב ע״א לא נקרא שורה אחר שורה.; Sanhedrin 41a (פרק 14); Sanhedrin 43a (פרק 5) [נראה במקור]; Shabbat 86b ("שש עונות שלמות", פרק 3) [נראה במקור] — עברית/ארמית; Shabbat34b (ברייתת בין השמשות: בין השמשות ספק, ומטילים עליו "לחומר שני ימים"; פרק 13) [נראה במקור] — ארמית, דרך טקסט William Davidson של Sefaria, מהדורה דיגיטלית ולא ביקורתית, בלא אפרט. פרק 13 נוקב בה כדי לסרב לה: כלל מעמד אינו עובר אל משך של סיפור, ואותה הגבלה עצמה מוחלת בפרק 3 על כלל העונה. — נוסף ב־28 בספטמבר 2026, הכול דרך Sefaria עם הטקסט הארמי/העברי: Rosh ha-Shanah3a–4a (רב חסדא: כלל ניסן "לא שנו אלא למלכי ישראל", מלכי אומות העולם נמנים מתשרי, נלמד מנחמיה 1:1 ו־2:1; הקושיות מחגי ומעזרא והתשובות האד הוק) ו־8a (רב פפא: "ראש השנה לשנים" = לשטרות; ניסן למלכי ישראל, תשרי למלכי האומות; פרק 9); Chullin 24a ("בן עשרים וחמש ללמוד ובן שלושים לעבודה"; כהנים כשרים משיביאו שתי שערות), Sotah 22b (אין מורים הוראה עד 40), Sanhedrin 17a (חברים "בעלי זקנה"), Berakhot 28a (ר׳ אלעזר בן עזריה בן 18) (פרק 10) [נראה במקור]. - Jerusalem Talmud: Rosh ha-Shanah 1:1 (56b) — ר׳ אלעזר בשם ר׳ חנינא: גם מלכי אומות העולם נמנים מניסן, נלמד מחגי 1:15 ומזכריה 1:1; דרך Sefaria, Guggenheimer, עם הטקסט העברי. (פרק 9, פרק 17) [נראה במקור] — Shabbat 9:3 (כלל ה"עונה") — H. W. Guggenheimer (Trans.), via Sefaria. (פרק 3; נספח B) [נראה במקור] — ארמית/עברית; הטקסט הנושא שתחת דיון העונה. הצהרת המקורות של פרק 3 מציינת אותו במפורש כ"נבדק עם הארמית/העברית עצמה". - Midrash: Genesis Rabbah (בראשית רבה) 56:1; 91:7 (פרק 3); 100:7 — via Sefaria, עם הנוסח העברי (פרק 3, פרק 13) [נראה במקור]; Midrash Tehillim 22 (נספח B). - Seder Olam Rabbah 6 — via Sefaria, עם הנוסח העברי; מניין שלוש פעמים 40 הימים חושב מחדש ביד. (פרק 3) [נראה במקור] — עברית. - רבני של ימי הביניים: - רש״י (שלמה יצחקי, המאה ה־11), פירוש על התורה על בראשית 7:12 ועל שמות 32:1 — via Sefaria, עם הנוסח העברי. (פרק 3) [נראה במקור] - S. H. Alkabetz (16th century), Menot HaLevi on Esther 4:16 — via Sefaria. (פרק 3; נספח B) - Maharal, Ohr Chadash on Esther 4:16. (נספח B) - Yosef Chayyim of Baghdad, Ben Yehoyada on Bava Batra — via Sefaria. (פרק 3; נספח B) - Nizzahon Vetus, §201 — D. Berger (Ed. & Trans.). (1979). The Jewish-Christian debate in the High Middle Ages: A critical edition of the Nizzahon Vetus. Jewish Publication Society; earlier printing: J. C. Wagenseil (1681), Tela ignea Satanae. Altdorf. (פרק 3) - Otot ha-Mashiach (before 1050) — via Maagarim. (נספח B) - מאגרי טקסט: Sefaria (מהדורת Davidson) ו־Maagarim (האקדמיה ללשון העברית) — ממצאי סריקת הקורפוס נדרשו שם במקור עצמו. (פרק 5; נספח B) [נראה במקור]
G.1.4 · יווני־רומי
- Cassius Dio, Historia Romana 54.7; 58.28.5. (פרק 9) [נראה במקור] — נבחן מול המקור הראשוני. 55.10a.4: גאיוס בסוריה "נוהג כקונסול", 1 לספירה — לא "ב־1 בינואר באנטיוכיה", שהוא שחזורו של Barnes. (פרק 10) [נראה במקור — Loeb] - Plutarch, Antony 36.1–2 — עריפת ראשו של אנטיגונוס, בסוריה, חורף 37/36 לפנה״ס. (פרק 10) [נראה במקור — יוונית, Perseus] - Vettius Valens, Anthologiae I.9 — D. Pingree (Ed.). (1986). Vettii Valentis Antiocheni Anthologiarum libri novem. Teubner (pp. 25–26) = I.10 אצל W. Kroll (Ed.). (1908). Weidmann (p. 26). הדוגמה המחושבת: 13 במכיר של אדריאנוס 4 = 8 בפברואר 120, יומו של הרמס. (נספח D) [נראה במקור — Pingree; Kroll דרך תוכן העניינים שלו] - CIL IV 4182 — גרפיטו פומפיי של 6 בפברואר 60, dies Solis, דרך Ancient Graffiti Project. (נספח D) [משני — תעתיק AGP] - Phlegon of Tralles — fragment, via Jerome (Chronicon) and Origen (Contra Celsum 2.33, 59). (פרק 12) [נראה במקור] — אצל המוסרים. - Thallus — fragment, via Julius Africanus/Syncellus. (פרק 12) [נראה במקור] — אצל המוסר.
G.1.5 · תעודתי־אסטרונומי
- Parker, R. A., & Dubberstein, W. H. (1946). Babylonian chronology 626 B.C.–A.D. 45 (Studies in Ancient Oriental Civilization 24). University of Chicago Press. [3rd ed. 1956, to A.D. 75.] Used: pp. 42, 46. (פרק 7, פרק 8, פרק 15; נספח A) [נראה במקור] — נבדק במקור עצמו (פרק 15); הטבלה המלאה נסקרה מאז לשנים 200 לפנה״ס–45 לספירה, סוף הטבלה ב־SAOC 24, במהדורה הקריאה במכונה המתוקנת מול SAOC 24 (28 בספטמבר 2026; נספח A.6). - קאנון תלמי — עלייתו של ארתחשסתא הראשון על כס המלכות, 465 לפנה״ס; Nab. 284 כשנתו הראשונה ו־Nab. 290 (16 בדצמבר 459 עד 15 בדצמבר 458) כשביעית, כנגד קריאתו של Newton, הנוטלת את Nab. 284 כשנת מותו של קסרקסס. (פרק 17) ⚠ גבולות השנים חושבו מן האפוכה של נבונאסר; הקאנון עצמו לא נראה. - P.Oxy. VII 1021 — הכרזת עלייתו של נירון על כס הקיסרות (נושא עיכוב הבשורה במניין טיבריוס). (פרק 9) - P. Mur. 18 — שטר החוב ממורבעאת המתוארך בשנת מלכות של נירון; המסמך שנרשם מראש כמבחן המניין היהודי, והחוזר בלתי מוכרע משום שהיום והחודש מונחים בלקונה. מהדורה: Benoit, Milik & de Vaux, Discoveries in the Judaean Desert II (1961), p. 103. (פרק 9; נספח D, נספח E) [נראה במקור — p. 103 במקור] - Duke Databank of Documentary Papyri (papyri.info, idp.data) — מניין עצמי של גילים הנתונים כ־ὡς (ἐτῶν) + מספר, 1,919 צמדי מסמך–גיל; ὡσεὶ ἐτῶν + גיל: אין מופעים. (פרק 10) [מחושב — מניין עצמי, 28 בספטמבר 2026]
- Roman Provincial Coinage I, nos. 4270 (אנטיוכיה, טיבריוס), 4330 (סלווקיה, טיבריוס), 4952–4953 (פיליפוס), 4958–4969 (מטבעות הפרפקטים של יהודה) ו־5075–5105 (אלכסנדריה) — המניין הנומיסמטי הישיר; 4270 ו־4330 הם גם מטבעות הפרובינקיה הסוריים על עידן סתווי; הם קובעים את שנה 1 ב־14/15 אך אינם יכולים להפריד בין מניין כולל לבלתי כולל, שכן הבשורה הגיעה לאחר ראש השנה. (פרק 9, פרק 14) - אפמרידות — כל התוצאות האסטרונומיות בספר הזה הן שחזורים עצמיים (ephem 4.2.1 / Swiss Ephemeris), מכוילים לנקודת עוגן בלתי תלויה; הטבלאות עומדות בנספח A. קריטריוני ראות הסהר שנעשה בהם שימוש (Schoch; Yallop, 1997; Odeh, 2004) עומדים עם כותרתם המלאה ב־G.2.
G.2 · ספרות מדעית (APA)
Amadon, G. (1942). The Johannine-synoptic argument. Journal of Biblical Literature, 61(4), 227–280. (פרק 7)
Anderson, R. (1894). The coming prince. Hodder & Stoughton. (פרק 17)
Athanasius of Alexandria. (ca. 318). De Incarnatione Verbi 26 (SC 199, ed. C. Kannengiesser). (פרק 3) [נראה במקור] — הפרק המכריע נבדק במקורו היווני: "יום ביניים אחד", נמנה בספירה מכלילה, ו"לא יותר משלושה ימים".
Barnes, T. D. (1968). The date of Herod's death. Journal of Theological Studies, 19(1), 204–209. Used: p. 209 and n. 3. (פרק 10) [נראה במקור, צילום העמוד] — משפט הסיום שלו לשונו מילה במילה "That Herod died in late March or early April 4 B.C. cannot be disproved. Yet December 5 B.C. is an alternative, equally valid and clearly preferable"; הוא נוקב ב־7 בכסלו בלבד, ולא ב־"or 2 Shebat". ⚠ טיעון הגיל שלו נשען על תיקון נוסח: הערה 3 רושמת ש־Ant. xiv 158 גורס "15" במקום שבו נימוקו דורש "25" — "Either the text is corrupt and '25' to be read instead of '15', or Josephus has made a bad mistake and the argument based on the passage must lapse."
Barrett, C. K. (1978). The Gospel according to St John (2nd ed.). Westminster Press. (פרק 9)
Bauer, L. (1902). Volksleben im Lande der Bibel. American Tract Society. Used: p. 126 (מספרי הארצות של קציר השעורה). (פרק 8) [נראה במקור] — נראה במקור מתוך המהדורה הסרוקה.
Beckwith, R. T. (1996/2001). Calendar and chronology, Jewish and Christian: Biblical, intertestamental and patristic studies. Brill. Used: esp. p. 289; pp. 282–283 נראו במקור (מודל התצפית: "the year was regulated not by calculation but by observation"; ועל p. 282 תיחום רשימת העדים של אנטוליוס: "Josephus merely says that the sun is in the sign of Aries at the Passover [...], which implies that the equinox is past, though he does not insist on the point", ו־"the only one of these writers who is known to have insisted on the point, treating it as an invariable rule, is the other Alexandrian, Aristobulus" — כאשר ההפניה של Beckwith לפילון היא Quaestiones in Exodum 1.1, הקטע שנשמר בארמנית בלבד). (פרק 7, פרק 8, פרק 15)
Bengel, J. A. (1742). Gnomon Novi Testamenti (ad Lucam 24:21). Tübingen. (פרק 13)
Bernegger, P. M. (1983). Affirmation of Herod's death in 4 B.C. Journal of Theological Studies, 34(2), 526–531. (פרק 10)
Benoit, P., Milik, J. T., & de Vaux, R. (1961). Les grottes de Murabbaʿât (Discoveries in the Judaean Desert II). Clarendon Press. Used: p. 103 (P. Mur. 18). (פרק 9; נספח D, נספח E) [נראה במקור] — העמוד נראה במקור: תרגומו של Milik קורא "[Le [...] du mois [...] a]n deux de Néron César", הסוגריים המרובעים הם השלמתו שלו, והיום והחודש שניהם נופלים בלקונה; הערתו מונה את "שנתו השנייה של נירון" כ־13 באוקטובר 55 – 12 באוקטובר 56, מניין יום־השנה־לעלייה, והיא עומדת נגד קריאתו של Stern לאותו מסמך עצמו.
Beyer, D. W. (1998). Josephus reexamined: Unraveling the twenty-second year of Tiberius. In J. Vardaman (Ed.), Chronos, kairos, Christos II (pp. 85–96). Mercer University Press. (פרק 9)
Blinzler, J. (1969). Der Prozess Jesu (4th ed.). Friedrich Pustet. (פרק 14)
Brooke, A. E., McLean, N., & Thackeray, H. St. J. (Eds.). (1927). The Old Testament in Greek, Vol. II.1: I and II Samuel (ה־"Larger Cambridge Septuagint"). Cambridge University Press. (פרק 3) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] — האפרט היווני המלא על שמואל; לסדרת Göttingen אין עדיין כרך שמואל. בשימוש: עמ׳ 101 (על שמואל א׳ 30:12–13), הטקסט ושני מדורי האפרט, שנקראו בבואת העמוד. ⚠ לעותק שב־archive.org יש שכבת טקסט, אלא שה־OCR מוסר את היוונית באותיות לטיניות; היא משמשת לאיתור הדף, לא לציטוט.
Brown, R. E. (1966). The Gospel according to John (I–XII) (Anchor Bible 29). Doubleday. (פרק 9)
Bultrighini, I., & Stern, S. (2022). The seven-day week in the Roman Empire: Origins, standardization, and diffusion. In S. Stern (Ed.), Calendars in the making: The origins of calendars from the Roman Empire to the later Middle Ages (Time, Astronomy, and Calendars 10). Brill. (נספח D: CIL IV 4182 והסברו של Brind'Amour) [משני — נקרא בקטעים]
Bureth, P. (1964). Les titulatures impériales dans les papyrus, les ostraca et les inscriptions d'Égypte (30 a.C.–284 p.C.). Fondation Égyptologique Reine Élisabeth. (פרק 9) [בבואת עמוד נראתה] — pp. 25 (Tibère, an 1 = 14/15), 28–35 (Gaius/Claude/Néron: an 1 = 36/37, 40/41, 54/55; Néron שנה 14 = O.Bodl. 489 ואחרים), 6 (הקיצורים (pr.)/(sq.)/s.d.).
Buttmann, A. (1873). A grammar of the New Testament Greek (J. H. Thayer, Trans.; p. 118). Warren F. Draper. (פרק 13)
Cameron, D. (2018). Target fixation and the eclipse of Josephus: Towards a re-dating of the death of Herod the Great [כתב יד שלא פורסם]. Academia.edu. (פרק 10: כלל המניין אצל SVM)
Carrier, R. (2012). Thallus and the darkness at Christ's death. Journal of Greco-Roman Christianity and Judaism, 8, 185–191. (פרק 12)
Chwolson, D. A. (1892). Das letzte Passamahl Christi und der Tag seines Todes. Mémoires de l'Académie Impériale des Sciences de St.-Pétersbourg, VIIe série. [2nd, anastatically identical printing: Leipzig 1908, with three added Beilagen.] Used: pp. 6–9 (ארבעת טיעוני יום החול), p. 24 (הכלי "נשכח והושב על כנו"), pp. 37–44 (בין הערביים), pp. 60–62 (ספירת העומר), pp. 118–119 (המשפט, ב־Anhang). (פרק 2, פרק 4, פרק 5, פרק 6) [נראה במקור — הדפוס של 1892 עצמו, עם OCR עצמי]חמישה מראי מקום שנמסרו קודם לכן התבררו כשגויים והוחלפו. מהדורת 1892 מונה 146 עמודי סריקה, והקורפוס מגיע עד עמ׳ 131; עמ׳ 184 ועמ׳ 200 אינם קיימים בה.
Chwolson, D. A. (1895). Hat es jemals irgend einen Grund gegeben, den Rüsttag des jüdischen Passahfestes als πρώτη τῶν ἀζύμων zu bezeichnen? Zeitschrift für wissenschaftliche Theologie, 38, p. 377 (= Separatabdruck 1895, p. 45); reprinted as Beilage in Das letzte Passamahl Christi, 2nd ed., Leipzig: H. Haessel, 1908, p. 167. (פרק 5) [נראה במקור — כתב העת משנת 1895 בתצוגה מלאה]זהו מקום המציאה של "grundfalsch und irreführend", שנמסר קודם לכן בטעות כ"1908, p. 184". מהדורת 1908 (xi, 190 עמ׳) אינה ברשות, ומקוונת רק בתצוגת קטעים; עמ׳ 167 נקבע בה אך לא נראה כתמונת עמוד. גרסת כתב העת משנת 1895 כן נראתה כך, והיא נושאת את הציטוט במלואו.
Cichorius, C. (1923). Chronologisches zum Leben Jesu. Zeitschrift für die neutestamentliche Wissenschaft, 22, 16–20. (פרק 9)
Dalman, G. (1928). Arbeit und Sitte in Palästina, Band I/2: Der Jahreslauf — Frühling und Sommer. C. Bertelsmann. Used: pp. 413–418 (תאריכי השדה האזוריים לשעורה ולחיטה, הנושאים את הבדיקה החקלאית על יוחנן 4:35). (פרק 8; נספח E) [נראה במקור] — נראה במקור מתוך המהדורה הסרוקה.
Dalman, G. (1933). Arbeit und Sitte in Palästina, Band III: Von der Ernte zum Mehl. C. Bertelsmann. (פרק 8) [נראה במקור] — נראה במקור מתוך המהדורה הסרוקה.
Danker, F. W. (Ed.). (2000). A Greek-English lexicon of the New Testament and other early Christian literature (3rd ed., s.v. ἄγω). University of Chicago Press. (פרק 13)
Depuydt, L. (2008). From Xerxes' murder (465) to Arridaios' execution (317): Updates to Achaemenid chronology (including errata in past reports) (BAR International Series 1887). ISBN 9781407303673. Used: §1, pp. 9–10 (הרצח של קסרקסס: "lunar Month 5 Day 14 in 465 B.C.E., that is, probably 4 August, much less likely 3 August or 5 August"; BM 32234, היום הפגום נקרא בידי Walker 1997 ו־Hunger 2001). (פרק 17) [נראה במקור] — ה־PDF מספריית המחבר, הפסקה הנושאת נקראה במקור; 14 באבו = 4 באוגוסט חושב מחדש בעצמי (1 באבו = 22 ביולי), בכפוף לחודש מעובר לפני אבו ב־465, שלא נבדק.
Doig, K. F. (1990). New Testament chronology. Mellen. (פרק 12: השנה ה־15 על לוח הסתיו הסורי־מקדוני, 20 באוקטובר 27 – 9 באוקטובר 28. גבולות הלוח חושבו כאן מחדש ועולים יפה עד לרמת היום; דרך המניין נשענת על אנלוגיה עם הנוהג ההרודיאני, ו־Doig מודה שהמטבעות הרומיים מונים באורח דינסטי.) (פרק 9)
Driver, S. R. (1913). Notes on the Hebrew text and the topography of the books of Samuel (2nd ed., ad 1 Sam. 9:20 and 30:13). Clarendon Press. (פרק 3) [נראה במקור] — ההערה המצוטטת נבדקה דרך סריקה של המהדורה המודפסת.
Filmer, W. E. (1966). The chronology of the reign of Herod the Great. Journal of Theological Studies, 17(2), 283–298. (פרק 9)
Finegan, J. (1998). Handbook of biblical chronology (rev. ed.). Hendrickson. (פרק 9, פרק 14)
Fotheringham, J. K. (1934). The evidence of astronomy and technical chronology for the date of the crucifixion. Journal of Theological Studies, 35, 146–162. (פרק 9)
Gill, J. (1763). An exposition of the New Testament (ad Lucam 24:21). George Keith. (פרק 13)
Carson, D. A. (1991). The Gospel according to John (Pillar New Testament Commentary). Eerdmans. Used: ad John 4:35 ו־ad John 5:1. (נספח E.3) [נראה במקור] — על 4:35 הוא רושם שפתגם כזה אינו מתועד במקום אחר וקורא את ארבעת החודשים כמרווח ממשי "by ordinary reckoning"; על 5:1 הוא נמנע מלהכריע — "the truth of the matter is that we do not know what feast John has in mind" — ומעיר באותו מקום שפסח היה נותן פעילות של כשלוש שנים וחצי וכל דבר אחר כשנתיים וחצי. ⚠ בעותק הדיגיטלי אין מספרי עמודים בשכבת הטקסט, ולכן ניתנים המקומות לפי פסוק.
Godet, F. (1886). Commentary on the Gospel of John (T. Dwight, Trans.; 3rd ed.). Funk & Wagnalls. Used: I, 435 (ad 4:35) ו־I, 452–454 (ad 5:1). (נספח E.3) [משני] — נקרא בתרגום האנגלי דרך אתר שכפול, לא על העמוד המודפס, והמקור הצרפתי לא נדרש. הוא קורא את 4:35 כעונה, מציב את השיחה בדצמבר, ומכנה פסח ב־5:1 "positively excluded" לטובת פורים — ומכאן הוא מסיק ש"two years and a half are sufficient". ⚠ קורא עונתי המוציא את הקריאה נגד האביב הנוסף; הוא מצוטט בנספח E.3 לשני חצאיה.
Hoehner, H. W. (2011). The chronology of Jesus. In T. Holmén & S. E. Porter (Eds.), Handbook for the study of the historical Jesus (pp. 2315–2359). Brill. Used: pp. 2337–2339. (נספח E.3) [נראה במקור] — נקרא על העמוד. הוא לא שינה עמדה מאז 1977 (4:35 בינואר/פברואר, 5:1 סוכות), אך הטיעון שמתחת דלל: קריאת הפתגם ומגיניה, Dalman ומשנה תענית א׳:ז׳ — כולם נעלמו, ותיארוך ינואר/פברואר עומד בלא הערת שוליים — בעוד על 5:1 הוא נע בכיוון ההפוך, מ"with great hesitation" ומ"a slight edge" (1977) אל "it seems most likely". ⚠ על יוחנן 5:1 עמוד 1977 הוא הציטוט ההוגן יותר שלו.
Keener, C. S. (2003). The Gospel of John: A commentary. Hendrickson. Used: I, 623–625 (ad 4:35) ו־I, 634–635 (ad 5:1). (נספח E.3) [נראה במקור] — הוא מעדיף ב־4:35 פתגם שאינו מתועד בשום מקום אחר; ב־5:1 הוא מונה פורים, שבועות, סוכות וראש השנה, ואינו נוקב בפסח ביניהם, וקורא את החג כלא יותר מן הטעם שישוע מצוי בירושלים. הערתו 10 מוסיפה שקריאת הפורים של Bowman "would fit between 4:35 and 6:4 (but only assuming a strict and unbroken chronology)".
Wieseler, K. (1843). Chronologische Synopse der vier Evangelien. Perthes. Used: p. 219 (ad 5:1). (נספח E.3) [נראה במקור — עמוד סרוק] — Bayerische Staatsbibliothek, `bsb10271806`. הוא קורא פורים, ומשעין זאת על השבת של יוחנן 5:9 ועל שחזור הלוח שלו עצמו ל־782 a.u.c. ⚠ עמודיו על 4:35 (pp. 214–217) לא נדרשו; כמו Godet אף הוא קורא עונתי המקצר את הפעילות.
Hoehner, H. W. (1974). Chronological aspects of the life of Christ, Part IV: The day of Christ's crucifixion. Bibliotheca Sacra, 131(523), 241–264. Used: esp. pp. 242–243. (פרק 1, פרק 3, פרק 13, פרק 14) [נראה במקור] — נקרא במקור עצמו (פרק 1).
Hoehner, H. W. (1977). Chronological aspects of the life of Christ. Zondervan. Used: esp. pp. 29–43; pp. 46–47 ו־51–60, ובהם p. 56 ו־pp. 58–59 נושאים. (פרק 9, פרק 17; נספח E) [נראה במקור] — p. 56 ("would fit well", על קטיפת המלילות בין שני הפסחים — המחבר אינו טוען יותר מכך) וpp. 58–59 (יוחנן 5:1 נקרא "with great hesitation" כסוכות; טענתו של Blinzler מכונה "false"; וטיעון הסוכות נשען בתורו על הקריאה העונתית של 4:35) נראו במקור. ⚠ קטע הסוכות משתרע על pp. 58–59 ויש לצטטו כך; הפניה לעמוד יחיד p. 58 גוזרת את המשפט הנושא אותו.
Humphreys, C. J., & Waddington, W. G. (1983). Dating the crucifixion. Nature, 306(5945), 743–746. (פרק 7, פרק 15) [לא נראה] — מקום המציאה אושר בהערת השוליים של מאמר ההמשך של אותם מחברים עצמם (1992, n. 2); העמדה עצמה נבדקה במאמר ההמשך ההוא במלואה.
Humphreys, C. J., & Waddington, W. G. (1992). The Jewish calendar, a lunar eclipse and the date of Christ's crucifixion. Tyndale Bulletin, 43(2), 331–351. Used: esp. pp. 336, 345. (פרק 1, פרק 7, פרק 8, פרק 15) [נראה במקור] — המאמר נקרא במלואו והעמודים הנושאים נבדקו מילה במילה: p. 336 ("we possess no historical reports as to the proclamation of leap-months in the years AD 26–36"; "Nisan 14 would not fall on a Friday in any year") ו־p. 345 (טבלה 3, שבה רשום ליקוי 25 באפריל 31 לספירה עם 35 % — ורשום בידי המחברים עצמם כיום רביעי).
Jachowski, R. J. (2015). The death of Herod the Great and the Latin Josephus: Re-examining the twenty-second year of Tiberius. Journal of Greco-Roman Christianity and Judaism, 11, 9–18. (פרק 9)
Jaubert, A. (1957). La date de la Cène: Calendrier biblique et liturgie chrétienne. J. Gabalda. [English ed.: The date of the Last Supper, Alba House, 1965.] (פרק 5, פרק 6)
Jeremias, J. (1960). Die Abendmahlsworte Jesu (3rd ed., pp. 30–35). Vandenhoeck & Ruprecht. [English ed.: The Eucharistic words of Jesus, SCM Press, 1966.] (פרק 1) [נראה במקור] — העמודים הנושאים (32, 35) נבדקו מול סריקות שבהן עיין המחבר.
Kagan, E., Stein, M., Agnon, A., & Neumann, F. (2011). Intrabasin paleoearthquake and quiescence correlation of the late Holocene Dead Sea. Journal of Geophysical Research, 116, B04311. (פרק 12) [נראה במקור] — נבדק במישרין בספרות הגיאולוגית.
Klein, R. W. (1983). 1 Samuel (Word Biblical Commentary 10). Word Books. Used: pp. 279–288, esp. note 13.a. (פרק 3) [נראה בשכבת הטקסט] — הערה 13.a קוראת את פסוק 13 כזמן שחלף ומשלימה את הַיָּמִים על סמך כתבי יד עבריים, תרגום השבעים, הלטינית העתיקה, הפשיטתא והתרגום, עם ההפניה הצולבת לשמואל א׳ 9:20; בבואת העמוד המודפס לא נראתה.
Klever, D. R. R. (2025). Zur Chronologie der Geschichte Israels im Zeitalter des Zweiten Tempels: Bd. I. Die Grundlagen der jüdischen Zeitrechnung, Halbbd. 1. Kalender und Sabbatjahrchronologie nebst Sabbaten und Festen, Halbfesten und Fasttagen [August 2026 version]. BoD – Books on Demand. (פרק 17, נספח E) [נראה במקור] — נמסר כ־PDF מלא; העמודים הנושאים נבדקו: כללי העיבור pp. 57–72 (ובמיוחד p. 65 עם nn. 252 ו־254), שנות השמיטה pp. 147–149 ו־217, טבלת הלוח של פרק IV ב־pp. 274–277 בצילום העמוד, משום שרק גודל האות מבדיל שם בין חלופות ראשיות למשניות.
Kraeling. (1942). Anglican Theological Review, 24, 345–346 (n. 18: "no coins prove it", על מניין המטבעות של טיבריוס). (פרק 9) — ראשי התיבות של המחבר וכותרת המאמר אינם עומדים בשורת המקור של פרק 9; לא שוחזרו כאן.
Kubitschek, W. (1890). Jahrzählung und Jahranfang im römischen Makedonien. Archäologisch-epigraphische Mittheilungen aus Österreich-Ungarn, 13(1), 120–124. (עוסק בעידן המקדוני; מזהיר במפורש שתיארוכים "מקדוניים" במקומות אחרים מוסבים על לוחות נגזרים.) (פרק 9)
Kushnir-Stein, A. (1995). Another look at Josephus' evidence for the date of Herod's death. Scripta Classica Israelica, 14, 73–86. (פרק 10) ⚠ לא הושווה במקור; מגמתו מובאת בפרפרזה. טענתה נגד Barnes — שהוא הופך את הייחוס של Lichtenstein — אושרה אצל Lichtenstein עצמו (pp. 293–294).
Lanser, R. (2021). The Parthian War paradigm and the reign of Herod the Great. Near East Archaeological Society Bulletin, 66, 21–36. (מפריך, באמצעות אפיאנוס BC 5.65 וליוויוס Per. 127, את טענתם של Steinmann ו־Young שוונטידיוס יצא רק אחרי מיסנום. השחזור שלו עצמו — ונטידיוס ביהודה בשנת 40, והמלכת הורדוס בראשית אוקטובר 40 — אינו עומד מול החורף של יוספוס, Ant. 14.376 ו־BJ 1.279, ומול דיו 48.41.4–5.) (פרקים 9, 10)
Lanser, R. (2026, 13 בינואר). The first regnal year of Tiberius as indicated on Roman coins [Daniel 9:24–27 Project]. Associates for Biblical Research. (מחיה את מניין השלטון המשותף; אך על מטבעות סילאנוס האנטיוכיים עצמם מתחילה שנת 1 של טיבריוס ב־14/15 לספירה.) (פרק 9)
Lehmann, K. (1968). Auferweckt am dritten Tag nach der Schrift (Quaestiones Disputatae 38). Herder. (פרק 13)
Liddell, H. G., Scott, R., & Jones, H. S. (1940). A Greek-English lexicon (9th ed., s.v. ἄγω). Clarendon Press. (פרק 13)
Lightfoot, J. (1658). Horae Hebraicae et Talmudicae (ad Matthaeum 12:40). Cambridge. (פרק 3) [הטקסט הלטיני נראה בשכבת הטקסט של הסריקה, לא בבבואת העמוד] — שני מראי המקום אומתו; והערתו שלו ad Mt 12:40 נקראה בלטינית במהדורה המקובצת Horae Hebraicae et Talmudicae in quatuor evangelistas (1675), In Evangelium Matthaei cap. XII, vers. 40, והושוותה מול תרגומו האנגלי של Gandell לאותה הערה עצמה (ed. R. Gandell, Oxford University Press, 1859, כרך II, pp. 209–211), והיא תואמת אותו מילה במילה. Lightfoot מודה בעצמו בחסר (cùm duæ tantùm noctes intercesserint, et dies completus tantum unus) ומכסה את ההרחבה בשימוש הלשון (suffragante Scholarum consensu, dialecto gentis); כלל העונה מן הירושלמי, שבת 9:3, הוא המקור הרבני היחיד שהוא מביא.
McArthur, H. K. (1971). "On the third day". New Testament Studies, 18(1), 81–86. (פרק 13)
McCarter, P. K. (1980). I Samuel (Anchor Bible 8). Doubleday. Used: pp. 429–438. (פרק 3) [נראה בשכבת הטקסט] — מתרגם את פסוק 13 "three days ago" ומניח את נוסח המסורה בלא נגיעה; הערות הנוסח מדלגות מפסוק 12 לפסוק 14 (אין גרסה יוונית לפסוק 13).
Husband, R. W. (1915). The prosecution of Jesus: Its date, history and legality. Princeton University Press. (ch. 9) ⚠ not inspected — named here solely because Reis (2025) adduces him beside Steinmann for reckoning Tiberius's regnal years from AD 14. This book does not rest on Husband at that point.
Maxwell, C. M. (1981). God cares (Vol. 1, pp. 260–263). Pacific Press. (ch. 15) ⚠ not inspected — named on Reis's report and reference, solely in order to distinguish this book from him: Maxwell puts the crucifixion on Nisan 14 and on a Friday, and must therefore shift the beginning of Nisan by three days. This book shifts no month-beginning.
Meier, J. P. (1991). A marginal Jew: Rethinking the historical Jesus (כרך 1, pp. 384–386). Doubleday. (מונה את שנות טיבריוס בספירה מכלילה מן השלטון היחיד ומגיע ל־28 לספירה, לא לסתיו של 27. עמדתו נקבעה כאן על סמך דיווחים משניים תואמים; עמודיו שלו לא נראו, ולכן אין הוא מצוטט.) (פרק 9) [לא נראה]
Merx, A. (1902). Die vier kanonischen Evangelien nach ihrem ältesten bekannten Texte (Part II, vol. 1: Erläuterung — Matthäus). Georg Reimer. Used: pp. 372–381. (פרק 6)
Merx, A. (1905). Die vier kanonischen Evangelien nach ihrem ältesten bekannten Texte (Part II, vol. 2: Erläuterung — Markus und Lukas). Georg Reimer. Used: pp. 22–28, 424–426, 509 (פרק 4, פרק 5); pp. 526–528 (לוקס 24:21 כ"künstlich verschrobene Konstruktion"; שלושת העדים הסוריים "ecce tres dies", פרק 13). (פרק 4, פרק 5, פרק 13) [נראה במקור] — הגרמנית נקראה במקור (פרק 13).
Migowski, C., Agnon, A., Bookman, R., Negendank, J. F. W., & Stein, M. (2004). Recurrence pattern of Holocene earthquakes along the Dead Sea transform. Earth and Planetary Science Letters, 222(1), 301–314. (פרק 12)
Mommsen, T. (1887). Römisches Staatsrecht (Bd. 2, Abt. 2, 3rd ed., pp. 802–804). S. Hirzel. (פרק 9) — העמודים המצוטטים עוסקים ב־Bildnissrecht, לא במניין שנות המלכות הסורי.
Niese, B. (Ed.). (1887–1890). Flavii Iosephi opera (מהדורה ביקורתית עם אפרט). Weidmann. Used: כרך 1, Antiquitatum Iudaicarum libri I–V, p. 207 (Ant. 3.248, עם האפרט ושורת הטסטימוניום לויקרא 23:5; פרק 8, נספח A); כרך 4, libri XVI–XX, p. 160 (Ant. 18.106; פרק 9). (פרק 8, פרק 9; נספח A) [נראה במקור — בבואת עמוד עם אפרט]
Odeh, M. Sh. (2004). New criterion for lunar crescent visibility. Experimental Astronomy, 18, 39–64. https://doi.org/10.1007/s10686-005-9002-5 (פרק 7)
Ogg, G. (1940). The chronology of the public ministry of Jesus. Cambridge University Press. (פרק 14)
Milgrom, J. (2001). Leviticus 23–27: A new translation with introduction and commentary (Anchor Yale Bible 3B). Doubleday. Used: pp. 1983 and 2062. (ch. 8) [נראה במקור] — both pages read at first hand from page images (5 Sept. 2026). p. 2062 gives the regional spread ("three to four weeks later" in the hill country than in the Jordan Valley); p. 1983 gives the threshold ("the ʿomer is not ripe barley, but the color of ripe barley", with Dalman 1928: 1.456–57) and the limitation Reis cuts away: "Only in low-lying areas (the coast and the Jordan and Jezreel valleys) does the barley ripen in mid-April" (Dalman 1928: 1.415). ⚠ Reis (2025) cites this page under a volume title that does not exist ("Leviticus 17–23").
Neugebauer, O., & Van Hoesen, H. B. (1959). Greek horoscopes (Memoirs of the American Philosophical Society 48). American Philosophical Society. Used: No. L 120,II, p. 116. (נספח D) [נראה במקור]
Newton, I. (1733). Observations upon the prophecies of Daniel, and the Apocalypse of St. John (part I, chapters X and XI). J. Darby & T. Browne. (ch. 1, ch. 8, ch. 17) [נראה במקור] — chapter XI read at first hand in the normalized transcription of the Newton Project (Oxford, `THEM00205`), 5 Sept. 2026; chapter X (`THEM00204`) in the same transcription, 3 Nov. 2026. ⚠ The printed 1733 edition itself, p. 164, has not been physically inspected; the quotations rest on that transcription. Used: the exclusion of AD 31 ("the Passion cannot fall on friday, without [...]"), the exclusion of AD 33 on the ripeness of the corn, his conclusion on AD 34, and his month-beginning "not at the true conjunction, but at the first appearance of the new moon" (ch. 1, ch. 8); from chapter X the opening of the 70 weeks at "the first autumn after Ezra's coming to Jerusalem, when he put the King's decree in execution" and the sabbatical weeks, "and this I take to be the truth" (ch. 17).
Newton, I. [manuscripts]. Drafts and calendar work, all read in the normalized transcription of the Newton Project (Oxford), 2–3 Nov. 2026. MS Add. 3989, ff. 63r–64r (`THEM00091`) — the manuscript of chapter XI; f. 63r reads "on friday preparation of the Passover", which the print drops (ch. 1). Yahuda Ms. 24e, "Regulæ pro determinatione Paschæ", ff. 1r–4r (`THEM00281`) — two versions with their own premise and outcome (34 against 33); the intercalated 31 as the sole rival of 34 ("Sola est ambiguitas in annis 31 et 34"), and in version 2 "feriam 3 vel ad summum in feriam 4" (ch. 8). Yahuda Ms. 25.1d (`THEM00396`) — "the preceeding year having 13 months that the passion may fall on a friday" (ch. 1). MS Add. 3987 (`THEM00423`) — the barley rule "if the corn was not [then] ripe enough for offering the first fruits, the Festival was put off by adding an intercalary month to the end of the year" (ch. 8). *The Chronology of Ancient Kingdoms Amended*, chapter 6 (`THEM00191`) — the murder of Xerxes "towards the end of winter, Anno Nabonass. 284" and the 7 months of Artabanus (ch. 17). (ch. 1, ch. 8, ch. 17) [נראה במקור — תעתיק] ⚠ The manuscripts themselves have not been inspected; which version of Yahuda 24e is the later cannot be established from the transcription.
de Oliveira, J. R. (2004). Chronological studies related to Daniel 8:14 and 9:24–27 (p. 46). Imprensa Universitária Adventista. (ch. 15) ⚠ not inspected — named on Reis's report and reference, solely in order to distinguish this book from him: de Oliveira puts the crucifixion on Nisan 15 and moves the Passover to Thursday 26 April 31. This book puts the crucifixion on Nisan 14.
Parker, R. A. (1944). Ancient Jewish calendation: A criticism. Journal of Biblical Literature, 63(2), 173–176. Used: pp. 173–174. (פרק 7) [נראה במקור] — פרק 7 מצטט את Parker מילה במילה ("subtracts 37 minutes"), משחזר את טבלת ירושלים בת שבע השנים שלו (pp. 173–174) ומחשב אותה מחדש: השחזור עולה יפה בכל שבע השנים עד לרמת היום (הצהרת המקורות של פרק 7).
Plummer, A. (1896). A critical and exegetical commentary on the Gospel according to S. Luke (International Critical Commentary; ad Lucam 24:21). T&T Clark. (פרק 13) — וגם ad Lucam 3:23, pp. 102–103: "כבן שלושים" מ־28 עד 32. (פרק 10)
Schäfer, P. (2007). Jesus in the Talmud. Princeton University Press. (פרק 5)
Schmidt, T. C. (2025). Josephus and Jesus: New evidence for the one called Christ. Oxford University Press. Used: esp. App. 3, pp. 249–254. (פרק 1, פרק 2) [נראה במקור] — נקבע בטקסט המלא של המונוגרפיה (פרק 1, פרק 2).
Schwartz, E. (1905). Christliche und jüdische Ostertafeln (Abhandlungen der Königlichen Gesellschaft der Wissenschaften zu Göttingen, philologisch-historische Klasse, N.F. 8.6). Weidmann. (פרק 15) [משני] — מהדורת מסמך סרדיקה (codex Veronensis 60); כאן דרך Stern (2001), לא נדרש במקור.
Sigl, M., Winstrup, M., McConnell, J. R., Welten, K. C., Plunkett, G., Ludlow, F., [...] Woodruff, T. E. (2015). Timing and climate forcing of volcanic eruptions for the past 2,500 years. Nature, 523(7562), 543–549. (פרק 12) [נראה במקור] — שחזור ליבות הקרח (eVolv2k) נבדק במקור.
Reis, A. (2025). The chronology of the crucifixion: An updated Adventist view. Self-published. Used: pp. 6, 8, 14–16, 18. (chs. 8, 11, 15; appendix C, appendix D) [נראה במקור] — the entire article (22 pp.) read at first hand, 5 Sept. 2026. The sharpest, most recent and best documented public attack on AD 31 this dossier holds. He rejects AD 31 and arrives at Friday 3 April 33; his hypothetical Adar II computation for AD 31 nevertheless lands on "Passover/Nisan 15 no later than Wednesday, April 25, 31 AD at sunset" (p. 16), and his own reason for discarding it is that it yields no Friday. His weekdays have been recomputed and are correct; his Nisan 15 of AD 30 is out by one day (`reis_a8_narekening.py`).
Schaefer, B. E. (1990). Lunar visibility and the crucifixion. Quarterly Journal of the Royal Astronomical Society, 31(1), 53–67. Used: Table I on p. 57, the definitions on p. 58, the comparison on p. 59, and the eclipse conclusion on pp. 65–66. (chs. 7, 8, 12; appendix C) [נראה במקור] — read at first hand from page images, 5 Sept. 2026 (the PDF has no text layer). Used: his visibility measure R and the confidence ratio R/DR > 2.5; the values for 12 March 31 (−1.3 ± 0.4) and 11 April 31 (+0.9 ± 0.3); his statement that 23 March 30 belongs to the cases of which "the visibility in Jerusalem is not certain" (p. 59); his refusal to determine which lunation was Nisan (p. 58); and his verdict on the lunar eclipse of 3 April 33: "at no time during the eclipse would even a serious and experienced observer in Jerusalem have realized that an eclipse was occurring" (p. 65).
Schürer, E., Vermes, G., Millar, F., & Black, M. (1973–1987). The history of the Jewish people in the age of Jesus Christ (175 B.C.–A.D. 135) (rev. ed., Vols. 1–3). T&T Clark. Used: I 200–201 n. 1; I 326–327 n. 165 (כלל המניין המכליל). (פרק 10) [לא נראה — דרך Cameron, 2018]
Steinmann, A. E. (2022a). Reckoning Tiberius's reign and Jesus's baptism: First- and second-century evidence concerning Tiberius's fifteenth year (Luke 3:1). Tyndale Bulletin, 73, 91–118. https://doi.org/10.53751/001c.37789 (פרק 9, פרק 14; נספח E) [נראה במקור] — pp. 115–116 נבדקו במקור: "no evidence for inclusive reckoning of Tiberius's reign" (p. 115), ומסקנה השוללת את 30 לספירה ואת 31 לספירה בשמן ותומכת ב־33 לספירה (p. 116). הקורפוס שלו רומי, יווני ומצרי ואינו מכיל חומר הלכתי יהודי. שני טיעוני המאמר מוליכים בספר הזה בנפרד: הראשון נרשם כממצא לטובתו (נספח E.5), השני נגדו, בגוף הטקסט של פרק 9 ולא בהערת שוליים.
Steinmann, A. E. (2022b). The temple built in forty-six years: John 2:20 and the date of Jesus' first Passover. Journal of the Evangelical Theological Society, 65(2), 319–331. (פרק 9)
Steinmann, A. E., & Young, R. C. (2020). Consular and sabbatical years in Herod's life. Bibliotheca Sacra, 177(708), 442–461. (פרק 9)
Stephenson, F. R. (1997). Historical eclipses and Earth's rotation. Cambridge University Press. (פרק 12)
Stern, S. (2000). The Babylonian calendar at Elephantine. Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik, 130, 159–171. Used: p. 171 n. 69 (הפרקטיקה המצרית: אריסטובולוס ופילון, פסח בתקופה או סמוך לה). (פרק 8, פרק 15; נספח C) [נראה במקור]
Stern, S. (2001). Calendar and community: A history of the Jewish calendar, 2nd century BCE–10th century CE. Oxford University Press. Used: esp. pp. 51, 55, 61–62, 70, וpp. 92–93 עם הערה 333. (פרק 7, פרק 8, פרק 9, פרק 15, פרק 16; נספח A) [נראה במקור] — נדרש במקור עצמו (פרק 15). pp. 92–93 עם הערה 333 נקראו במקור לפרק 9: שנתו השנייה של נירון "may have begun, according to the Jewish computation, in Nisan of 55 CE", pace Benoit, Milik ו־de Vaux 1961: 103, עם m. RH 1:1, y. RH 1:1 (56b) ו־b. RH 2a–b הנקובים כראיה החז״לית — ועם ה"may have begun" של Stern עצמו ואזהרתו ש"the possibility of scribal error must always be taken into account". y. RH 1:1 (56b) נדרש ב־28 בספטמבר 2026 (Sefaria, Guggenheimer, עברית ואנגלית): כלל ניסן מורחב למלכי אומות העולם (ר׳ אלעזר בשם ר׳ חנינא), כנגד רב חסדא ב־b. RH 3a (פרק 9). נוסף על כך, pp. 51, 55 ו־61 נקראו על העמוד לפרק 8 ולנספח A.1b: ייחוסו של אנטוליוס את כלל התקופה לפילון וליוספוס "is actually debatable" (p. 51), השוואת ניסן/פרמותי של Ant. 2.311 עם פרמותי המתחיל ב־27 במרץ (p. 55, הערות 216 ו־218), ו"this rule is not explicitly enunciated in any of their works" (p. 61).
Strack, H. L. (1911). Pesaḥim: Der Mischnatraktat "Passafest" (Schriften des Institutum Judaicum; p. 26, n. 15). J. C. Hinrichs. (פרק 5)
Strashny, A. (2017). Modern searches for Aviv barley in the context of the Hebrew calendar: A first description of the Israeli barley observation data. Jewish Bible Quarterly, 45(3), 179–187. (פרק 8) [נראה במקור] — המאמר כולו נקרא במקור הראשוני (5 בספטמבר 2026); טבלה 1 (17 שנים) וטבלה 2 (הסיכום) נבדקו, וגבולותיו של המחבר עצמו אומצו: הגדרת העבודה של Gordon ל־aviv, השנים הבלתי מהימנות שלפני 2000, ומיעוט השנים.
Thayer, J. H. (1889). A Greek-English lexicon of the New Testament (s.v. ἄγω). Harper & Brothers. (פרק 13)
Theodor, J., & Albeck, Ch. (Eds.). (1912–1936). Bereschit Rabba: Midrasch Bereschit Rabba mit kritischem Apparat und Kommentar (Bd. 2, p. 595). (פרק 3) [נראה במקור] — מהדורה ביקורתית; העמוד המודפס נראה במקור.
Toohey, M., & Sigl, M. (2017). Volcanic stratospheric sulfur injections and aerosol optical depth from 500 BCE to 1900 CE (eVolv2k). Earth System Science Data, 9, 809–831. (פרק 12) [נראה במקור] — eVolv2k v4 נבדק במקור.
Van Voorst, R. E. (2000). Jesus outside the New Testament: An introduction to the ancient evidence. Eerdmans. (פרק 12)
Walker, N. (1960). "After three days". Novum Testamentum, 4(4), 261–262. (פרק 13) [לא נראה] — מקום המציאה אומת אצל המוציא לאור עצמו; ש־Walker חולק על ההשוואה בין "לאחר שלושה ימים" ובין "ביום השלישי" נסמך על הערת השוליים של McArthur (1971, p. 85, n. 1) ועל כן הוא [משני].
Williams, A. L. (1935). Adversus Judaeos: A bird's-eye view of Christian apologiae until the Renaissance (p. 108). Cambridge University Press. (פרק 3)
Williams, J. B., Schwab, M. J., & Brauer, A. (2012). An early first-century earthquake in the Dead Sea. International Geology Review, 54(10), 1219–1228. (פרק 12) [נראה במקור] — נבדק במישרין בספרות הגיאולוגית.
Yallop, B. D. (1997). A method for predicting the first sighting of the new crescent moon (NAO Technical Note No. 69). HM Nautical Almanac Office. (פרק 7)
G.3 · מה המרשם הזה אינו מספק
- אין כאן דין וחשבון של קריאה. הסימן [נראה במקור] אומר שהקטע המצוטט נבדק במקור עצמו, או שהחיבור נדרש כמקור ראשוני — אין הוא אומר שהחיבור כולו נסקר. הדוגמה החדה ביותר עומדת בנספח A: Parker & Dubberstein נבדק בעמודיו הנושאים במקור עצמו, אך הטבלה המלאה ל־26–36 לספירה לא נסקרה במלואה. - אין מעמד במקום שאין הפרקים נותנים אותו. במקום שבו מתארת הצהרת מקורות קבוצת מקורות במאוחד — "נדרש במקור עצמו או דרך תיאור נקוב בשמו של איש מקצוע" (פרק 3, פרק 6) — הוענק הסימן רק לכותרים הנקובים שם בשמם כמי שנבדקו כמקור ראשוני. בלא סימן פירושו אפוא "אין מעמד מפורש", לא "לא נדרש" — וגם לא "כן נראה". - אין כאן משקל. הכללה במרשם הזה אינה אומרת דבר על כוח ההוכחה של מקור. השקילה עומדת בפרק 16 ובנספח F; חלק מן המקורות הרשומים מוליכים בפרקים במפורש כצבע, כקליטה או כעמדת הצד שכנגד, ולא כתמיכה. - אין כאן ביבליוגרפיה מלאה של התחום. המרשם מכיל את מה שנוקבות שורות המקורות של הפרקים והנספחים. חיבורים המופיעים רק אגב אורחא בגוף הטקסט — כגון קריטריון הראות של Schoch, שלא צוטטה ממנו מהדורה — עומדים בו לכל היותר בשמם.
*הנספח הזה מאגד את כל המקורות שעליהם נשענים הפרקים: תחילה הטקסטים הראשוניים — מקראיים, נוצריים־קדומים ופטריסטיים, יהודיים־רבניים, יווניים־רומיים ותעודתיים־אסטרונומיים — עם המהדורות שנעשה בהן שימוש, ולאחר מכן הספרות המדעית המודרנית, לפי סדר האלף־בית ובלא כפילויות. שני סימנים מלווים אותם. [נראה במקור] פירושו: הפרק הנוגע בדבר אומר במפורש שהקטע המצוטט נבדק במקור עצמו, או שהחיבור נדרש כמקור ראשוני. [משני] פירושו: הפרק עצמו מציין את המקור כמי שלא אומת (במלואו) מול המקור עצמו. כל מה שאין עליו סימן לא קיבל בפרקים מעמד מפורש — ולא יוחס לו כאן דבר. אחרי כל מקור עומדים הפרקים שבהם הוא נושא.*
G.1 · מקורות ראשוניים
G.1.1 · טקסטים מקראיים ומהדורות
טקסט המקרא נבדק לאורך כל הדרך בלשון המקור (פרק 3, פרק 4, פרק 13); כל תרגומי המקרא בספר הזה הם תרגומי עבודה עצמיים מן העברית ומן היוונית. [נראה במקור]
מהדורות.
- Biblia Hebraica Stuttgartensia (BHS) — Hebrew Old Testament. - Novum Testamentum Graece (Nestle-Aland, NA28), including the critical apparatus (ad Joh. 5:1, פרק 14). - Rahlfs, A. (Ed.). Septuaginta. - Biblia Sacra iuxta Vulgatam versionem (R. Weber & R. Gryson, Eds.). (1994). Deutsche Bibelgesellschaft. (פרק 3, ad 1 Sam. 30:13) - תרגום יונתן לנביאים — נוסח מקראות גדולות דרך Sefaria, עם התרגום האנגלי של E. van Staalduine-Sulman, The Targum of Samuel (Brill, 2002). (פרק 3, ad 1 Sam. 30:12–13) [נראה במקור] — ארמית. - פשיטתא — Comprehensive Aramaic Lexicon (cal.huc.edu, קובץ 62008 [P 1S]). (פרק 3, ad 1 Sam. 30:12–13) [נראה במקור] — ארמית. - פשיטתא, ad Lucam 24:21 — הטקסט הסורי עם המורפולוגיה של SEDRA/CAL (Comprehensive Aramaic Lexicon / dukhrana.com). (פרק 13, ad Lk. 24:21) [נראה במקור] — ארמית; מספר מונה "שלושה ימים", בלא פועל, נותח במקור. - Codex Sinaiticus (ℵ), reading ad Lucam 24:21; alongside it Codex Bezae and the Old Syriac versions. עדי ביקורת הנוסח האלה לא אומתו בחלקם מול כתבי היד עצמם, והם מובאים בפרק 13 במפורש כמוזילים את המחיר, לא כמכריעים. [משני]
הברית הישנה (במצטבר על פני הפרקים): בראשית 1:14; 7:4, 12; 9:12; 42:17–18 · שמות 12:3, 13; 24:18; 32:1; 34:28 · ויקרא 2:14; 23 (בעיקר 5–7, 15); 25 (בעיקר 8) · דברים 9:9, 11, 18, 25; 18:21–22 · שמואל א׳ 9:20; 30:1, 12–13 · מלכים א׳ 19:8 · דברי הימים ב׳ 36:21 · עזרא 4:7–23; 7:7; 8:32–33; 9:9 · נחמיה 1:1; 2:1 · אסתר 4:16; 5:1 (נספח B) · איוב 2:13 · ישעיהו 7:11–14 · דניאל 9:24–27 · הושע 6:2 · יואל 2:31 · עמוס 1:1; 8:8–10 · יונה 2:1.
הברית החדשה (במצטבר על פני הפרקים): מתי 12:1, 38–40; 16:21; 17:23; 20:19; 21:1; 27:41, 51–54, 64; 28:1, 6 · מרקוס 2:23, 28; 8:31; 9:31; 10:34; 11:1; 14:12, 26, 58; 15:21, 25, 31, 33–37, 42; 16:1–2, 9 · לוקס 3:1, 23; 6:1; 9:22; 11:30, 32; 13:32; 18:12, 33; 22:8; 23:56; 24:1, 7, 21, 25–27, 46 · יוחנן 2:13, 19–20; 4:35; 5:1; 6:4; 11:55; 12:1; 18:28; 19:14, 31, 42; 20:1 · מעשי השליחים 1:12; 2:1, 20; 10:30, 40; 20:7 · קורינתים א׳ 5:7; 15:4, 20; 16:2 · פטרוס ב׳ 3:1.
G.1.2 · נוצרי־קדום ופטריסטי
- Didache 8:1 — צום יום הרביעי סמוך לשנת 100 לספירה, מוליך בפרק 6 כתמיכה בקו אמצע השבוע. (פרק 6) [משני] — בלא [נראה במקור]: הצהרת המקורות של פרק 6 נוקבת אך ורק ביוסטינוס, בדידסקליה, בקונסטיטוציות ובגרגוריוס כמי שנבדקו כמקור ראשוני, ולדידכה 8:1 לא צוטטה מהדורה ולא נטען אימות ראשוני. היא נושאת כתמיכה (מפורש), לא כנושאת ראשונית. - Martyrium Polycarpi 7.1. (פרק 13) [נראה בתרגום] ⚠ היוונית לא נבדקה. - Justin Martyr, Apologia I 67 — Ante-Nicene Fathers, vol. I (1885). Christian Literature Company. (פרק 6) [נראה בתרגום] ⚠ היוונית לא נבדקה. - Irenaeus of Lyons, Adversus Haereses II.22.3, 6; V.31 — Ante-Nicene Fathers, vol. I (A. Roberts & J. Donaldson, Eds., 1885). Christian Literature Company. (פרק 3, פרק 6, פרק 9, פרק 14) [נראה במקור] — בתרגום; היוונית היא נקודת בקרה שעדיין יש לסגור (פרק 14). - Clement of Alexandria, Stromata I.21. (פרק 6) - Tertullian, Adversus Iudaeos 8. (פרק 6) - Julius Africanus, Chronographiae — transmitted via Georgius Syncellus; carrier of the Thallus fragment. (פרק 6, פרק 12) [נראה במקור] — הקטעים נבדקו אצל המוסר (פרק 12). - Origen, Commentarii in Joannem XIII — יוונית, בנוסח Preuschen (GCS 10), נדרש דרך Perseus/Scaife. (נספח E.3) [נראה במקור — יוונית] — אין הוא מציג כלל את שאלת הפתגם או העונה, אלא מביא את יוחנן 4:35 כלמה ועובר לאלגוריה; צירופו שלו ἡ ἐλπιζομένη τετράμηνος, "ארבעת החודשים המצופים", מניח מועד ממשי שעוד עתיד לחלוף. אין להוליך אותו כעד לפתגם, ורק בחולשה ובעקיפין לעונה. ⚠ ספר XIII אינו ב־Ante-Nicene Fathers: תרגומו של Menzies שם (כרך IX) מכסה רק את ספרים I, II, VI ו־X. טקסט אנגלי קיים רק אצל Heine, FOTC 89, שלא נדרש; וכן לא Migne, PG 14, ולא הקונקורדנציה שבין מספור הסעיפים של Perseus למספור הפסקאות של Heine ושל Blanc. - Origen, Contra Celsum 2.33, 59 — carrier of the Phlegon fragment. (פרק 12) [נראה בתרגום] ⚠ היוונית לא נבדקה; הקטע נישא כאן דרך המוסר. - Didascalia Apostolorum, ch. 21 — R. H. Connolly (Trans.). (1929). Didascalia Apostolorum: The Syriac version translated and accompanied by the Verona Latin fragments. Clarendon Press; alongside it the Lagarde text. (פרק 6) [נראה במקור] - Constitutiones Apostolorum V.14–18; VII.23 — Ante-Nicene Fathers, vol. VII (J. Donaldson & A. Roberts, Eds., 1886). Christian Literature Company. (פרק 6) [נראה במקור] - Eusebius of Caesarea: - Historia Ecclesiastica 7.32 — K. Lake & J. E. L. Oulton (Trans.). (1932). Loeb Classical Library. Harvard University Press. (פרק 8) [נראה במקור] — יוונית. ⚠ עבור קטע אנטוליוס חלה אמת המידה של פרק 8: כלל A (הקאנון של אנטוליוס עצמו — החודש הראשון לא לפני התקופה) נמנה אך ורק ככלל תקופה עתיק אחד ונשען על הטבלאות הבבליות הניתנות למדידה עצמאית (Parker & Dubberstein; Stern), לא על סמכותו של אנטוליוס; כלל B (ייחוס כלל התקופה לפילון, ליוספוס ולקדמונים, 7.32.16–17) נושא כקבלה, לא כסמך — אותה הוזלה עצמה הפוגעת ב־[Ps.-]John Chrysostom להלן. - Historia Ecclesiastica 5.23–25 (פוליקרטס מאפסוס; מליטון מסרדיס; מחלוקת הקווארטודצימנים) — מצוטט דרך Beckwith (1996). (פרק 15) [משני] — לא נקרא במחקר הזה שורה אחר שורה; נושא דרך דיונו של Beckwith (פרק 15). - Demonstratio Evangelica 8.2 — W. J. Ferrar (Trans.). (1920). The proof of the Gospel. SPCK. (פרק 9, פרק 14, פרק 15) [נראה במקור] — בתרגום (פרק 14). - Chronicon. (פרק 6, פרק 15) - Peter of Alexandria, קטע V (On the Passover, האיגרת אל Tricentius) — הקטע על שינוי הלוח שלאחר שנת 70. יוונית: L. Dindorf (Ed.), Chronicon Paschale (Corpus Scriptorum Historiae Byzantinae), Bonn 1832, כרך 1, pp. 4–7, שם עומד הקטע בפרולוג עם הלטינית לצידו; אנגלית ב־Ante-Nicene Fathers, כרך VI. (פרק 15) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית] — המשפט המכריע נקרא ביוונית: הקדמונים שחטו את הפסח μετὰ τὴν ἰσημερίαν, "בעוד שבני זמננו עושים זאת πρὸ ἰσημερίας". ⚠ האותנטיות שנויה במחלוקת: הקטע נמסר בפרולוג של ה־Chronicon Paschale בן המאה השביעית ומסווג כ"פסאודו־פטרוס". הוא יכול לשאת הגנתית בלבד, והוא חותך לשני הכיוונים — אם פטרוס נופל כעד, הוא נופל לשני הצדדים, והמחקר המביא אותו למסקנה ההפוכה מאבד אותו אף הוא. - [Ps.-]John Chrysostom, Oratio in Pascha VII — Migne, PG 59, col. 748: "יש לנו עדים חכמים, עברים כגון פילון ויוספוס [...], המאשרים בכתביהם שלהם שאין הפסח יכול לחול במדויק אחרת מאשר לאחר שנכנסה תקופת האביב". [נראה במקור — הטור עצמו] — ⚠ עד של קבלה, לא סמך. הוא מראה כיצד קרא קורא בן המאה הרביעית את פילון ואת יוספוס, לא מה כתבו השניים; ייחוסו חופשי כשל אנטוליוס, ולפי אמת המידה של פרק 8 אין הוא נושא אפוא שום משקל ראייתי לאף אחד משני הצדדים. נרשם כאן משום שהקטע מובא לעיתים כאישור; הספר הזה אינו מביא אותו כך. - Augustine of Hippo, De Trinitate IV.6.10 — מניין 36 השעות של תיארוך יום השישי; Nicene and Post-Nicene Fathers, series 1, vol. 3. (פרק 15) [נראה במקור] — מצוטט בתרגום; מוליך אך ורק כפירוש־ראי (מפורש, פרק 15). - Epiphanius of Salamis, De Fide 22 (צום יום הרביעי "משום שהאדון נתפס בבוקר יום רביעי"); Panarion 51. (פרק 6) [משני] — בלא [נראה במקור]: מוליך בפרק 6 כתמיכה, אך הצהרת המקורות אינה מונה את אפיפניוס עם הכותרים שנבדקו כמקור ראשוני ואינה מצטטת מהדורה. נושא כתמיכה (מפורש), לא כנושא ראשוני. - Jerome, Chronicon — carrier of the Phlegon fragment. (פרק 12) [נראה בתרגום] ⚠ הלטינית לא נקראה שורה אחר שורה; הקטע נישא כאן דרך המוסר. - Orosius, Historiae adversus paganos VII.4. (פרק 6, פרק 12) - Gregory of Tours, Libri historiarum X, book I, ch. 23 — B. Krusch & W. Levison (Eds.). (1951). MGH SS rer. Merov. I.1. Hahn. (פרק 6) [נראה במקור] — לטינית.
G.1.3 · יהודי — בית שני ורבני
- Dead Sea Scrolls: 4Q252, cols. I–II (the flood calendar); 11QMelchizedek (11Q13) — F. García Martínez & E. J. C. Tigchelaar (Eds. & Trans.). (1997–1998). The Dead Sea Scrolls study edition (2 vols.). Brill. (פרק 17; נספח B)
- 1QSa (סרך העדה) 1:12–15 ו־CD (ברית דמשק) X 4–10 — גילי העבודה, הריבים והשופטים: G. Vermes (Trans.), The complete Dead Sea Scrolls in English, ל־1QSa; CD בתרגום. (פרק 10) [משני — תרגום] - Philo of Alexandria — טקסט יווני לאורך כל הדרך: L. Cohn & P. Wendland (Eds.), Philonis Alexandrini opera quae supersunt (1896–1906), Georg Reimer, עם האפרט הביקורתי. ששת מקומות התקופה של פרק 8 נקראו על בבואת העמוד עצמה: - De opificio mundi 116 (כרך 1, p. 41) — תקופת האביב "בטלה", וכל אחת משתי התקופות מתרחשת "בחודש שביעי". (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - De Decalogo 161 (כרך 4, p. 304) — חגי התקופה "רבי־ימים" (πολυήμεροι), "כל אחד מהם שבעה ימים". (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - De specialibus legibus 2.26 — הירח ה"מתחיל להאיר בנוּמֶנְיָה" → ראשית החודש בראות הראשונה. (פרק 8) [נראה במקור] - De specialibus legibus I 181–186 (כרך 5, pp. 44–45) — צמד ה־καιρός; בתוך καιρός שוויוני אחד היום הראשון, העשירי וה־15. (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - De specialibus legibus II 150–153 (כרך 5, p. 122) — מדוע קוראת התורה לחודש אחד ראשון. ⚠ ב־II 153 ה־κατά של הטקסט המודפס הוא השערתו של Cohn עצמו (scripsi באפרט); כתב היד והקטנה של Nicetas קוראים שניהם μετά, "לאחר התקופה" (Colson, LCL 320, p. 398, הערות ביקורתיות 1–2). פרק 8 מצטט אפוא את II 150–152 ואינו משעין את הקריאה העונתית על §153. (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט; הערותיו של Colson נראו במקור] - De specialibus legibus II 204 (כרך 5, p. 137) — הסוכות ש"ה־καιρός שלו הוא זה של תקופת הסתיו"; שורת הטסטימוניה נותנת את Nicetas כלשונו. (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - De vita Mosis II 222–224 (כרך 4, p. 252) — "ראשיתה של תקופת האביב" כחודש הראשון; האפרט מזהה את קטע ה־Chronicon Paschale עם השורות האלה עצמן. (פרק 8) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] - Quaestiones in Exodum 1.1 — R. Marcus (Trans.), Loeb Classical Library, מתורגם מן הארמנית. [משני — תרגום מן הארמנית] ⚠ אין להביאו כיוונית. Marcus מעיר שהקטע היווני השרד מכיל רק את המשפט על היבול והעצים, לא את משפט התקופה; ἀπὸ τῆς ἐαρινῆς ἰσημερίας עומד בהערת הלמה שלו עצמו כשחזור לאחור מן הארמנית. הקטע אינו נושא שום משקל בטיעון התקופה ואינו משמש בפרק 8. - Flavius Josephus, Antiquitates Judaicae 2.311; 3.248; 15.354 (Herod's seventeenth year beside Augustus's visit to Syria — the anchor of ch. 9), 15.380, 420–421; 16.163; 18.32–35, 89–90, 106, 120–124. (פרק 8, פרק 9, פרק 13, פרק 14; נספח A) [נראה במקור] — נבחן מול המקור הראשוני (פרק 9); החומר היווני של פרק 13 נבדק במקור עצמו. שני מקומות נושאים בנפרד בפרק 8 ובנספח A.1b: Ant. 3.248 (ה־14 "בעוד השמש בטלה") — Niese, Flavii Iosephi opera, כרך 1, p. 207, בבואת עמוד עם אפרט; הצירוף נמסר בלא גרסה חלופית, ושורת הטסטימוניום של Niese נותנת את ויקרא 23:5 כמקורו המקראי — פסוק שאינו מכיל את צירוף הטלה. Ant. 2.311 (ניסן המושווה לפרמותי המצרי) — נבדק ביוונית של הטקסט הביקורתי הדיגיטלי, לא בבבואת העמוד של Niese. · Bellum Judaicum 1.401 — ⛔ the counter-figure: the fifteenth year for the temple-building, against the eighteenth at Ant. 15.380. Examined at first hand 6 Sept. 2026; carried in ch. 9 together with the finding that on no epoch does it yield a usable John 2:20 reckoning — no more for AD 30 than for AD 31 or AD 33. — לפרק 10 גם: Ant. 17.167–213 (הרצף מן הליקוי עד הפסח, מנוי בימים), 17.191 = B.J. 1.665 (34 שנה ממות אנטיגונוס), 17.342 ו־Vita 5 (ארכלאוס הודח בשנתו העשירית) כנגד B.J. 2.111 (התשיעית). [נראה במקור] - Mishnah: Pesachim 8:6; 10:8 (פרק 5) [נראה במקור] — עברית/ארמית; Rosh ha-Shanah 1:1 (ראש השנה למלכים ב־1 בניסן; הכלל ההלכתי של מניין בלתי־עלייתי, פרק 9) [נראה במקור] — עברית; Rosh ha-Shanah 1:7; 2:6–8 (פרק 8); Menachot 10:2; 10:8; 10:9 (פרק 8) — י׳:ב׳ כלל הקרבה עם נוהל הגיבוי שלו, י׳:ח׳ אנשי יריחו, י׳:ט׳ העומר "מן הלח". Avot 5:21 ("בן שלושים לכוח, בן ארבעים לבינה"; פרק 10) [נראה במקור] — עברית, דרך Sefaria. - Tosefta: Sanhedrin 2:2, 4, 5, 6. — מהדורת *Machon Mamre*, נבדקה מקטע אחר מקטע (5 בספטמבר 2026). ⚠ המספור שונה ממהדורה למהדורה: מה שנקרא כאן ב׳:ד׳ וב׳:ה׳ מופיע אצל Zuckermandel בב׳:ח׳ ובב׳:ט׳. לכן כל הפניה נוקבת במהדורה. (פרק 5, פרק 8) [נראה במקור] - Babylonian Talmud: Yoma 39b (פרק 14); Pesachim 4a (דין האבלות — המקצת, פרק 3) [נראה במקור] — ארמית; Rosh ha-Shanah 2a (ברייתת המלך שעמד ב־29 באדר: יום אחד לפני ראש השנה נחשב שנת מלכות שלמה — מניין בלתי־עלייתי, כולל, לשטרות; פרק 9) [נראה במקור] — עברית/ארמית; Sanhedrin 11a–b, 12a (פרק 8) [נראה במקור] — י״א ע״א–ע״ב בארמית נבדק במישרין (5 בספטמבר 2026): הברייתא של שלושת הסימנים עם כלל השניים-משלושה, ו — כברייתא נפרדת — זו של שלושת האזורים באותה צורה. ⚠ דרישת התקופה הנקשרת שם בעיבור מוסבת על תקופת הסתיו ועל סוכות; "על התקופה" של רשב״ג נותר תיקו. י״ב ע״א לא נקרא שורה אחר שורה.; Sanhedrin 41a (פרק 14); Sanhedrin 43a (פרק 5) [נראה במקור]; Shabbat 86b ("שש עונות שלמות", פרק 3) [נראה במקור] — עברית/ארמית; Shabbat 34b (ברייתת בין השמשות: בין השמשות ספק, ומטילים עליו "לחומר שני ימים"; פרק 13) [נראה במקור] — ארמית, דרך טקסט William Davidson של Sefaria, מהדורה דיגיטלית ולא ביקורתית, בלא אפרט. פרק 13 נוקב בה כדי לסרב לה: כלל מעמד אינו עובר אל משך של סיפור, ואותה הגבלה עצמה מוחלת בפרק 3 על כלל העונה. — נוסף ב־28 בספטמבר 2026, הכול דרך Sefaria עם הטקסט הארמי/העברי: Rosh ha-Shanah 3a–4a (רב חסדא: כלל ניסן "לא שנו אלא למלכי ישראל", מלכי אומות העולם נמנים מתשרי, נלמד מנחמיה 1:1 ו־2:1; הקושיות מחגי ומעזרא והתשובות האד הוק) ו־8a (רב פפא: "ראש השנה לשנים" = לשטרות; ניסן למלכי ישראל, תשרי למלכי האומות; פרק 9); Chullin 24a ("בן עשרים וחמש ללמוד ובן שלושים לעבודה"; כהנים כשרים משיביאו שתי שערות), Sotah 22b (אין מורים הוראה עד 40), Sanhedrin 17a (חברים "בעלי זקנה"), Berakhot 28a (ר׳ אלעזר בן עזריה בן 18) (פרק 10) [נראה במקור]. - Jerusalem Talmud: Rosh ha-Shanah 1:1 (56b) — ר׳ אלעזר בשם ר׳ חנינא: גם מלכי אומות העולם נמנים מניסן, נלמד מחגי 1:15 ומזכריה 1:1; דרך Sefaria, Guggenheimer, עם הטקסט העברי. (פרק 9, פרק 17) [נראה במקור] — Shabbat 9:3 (כלל ה"עונה") — H. W. Guggenheimer (Trans.), via Sefaria. (פרק 3; נספח B) [נראה במקור] — ארמית/עברית; הטקסט הנושא שתחת דיון העונה. הצהרת המקורות של פרק 3 מציינת אותו במפורש כ"נבדק עם הארמית/העברית עצמה". - Midrash: Genesis Rabbah (בראשית רבה) 56:1; 91:7 (פרק 3); 100:7 — via Sefaria, עם הנוסח העברי (פרק 3, פרק 13) [נראה במקור]; Midrash Tehillim 22 (נספח B). - Seder Olam Rabbah 6 — via Sefaria, עם הנוסח העברי; מניין שלוש פעמים 40 הימים חושב מחדש ביד. (פרק 3) [נראה במקור] — עברית. - רבני של ימי הביניים: - רש״י (שלמה יצחקי, המאה ה־11), פירוש על התורה על בראשית 7:12 ועל שמות 32:1 — via Sefaria, עם הנוסח העברי. (פרק 3) [נראה במקור] - S. H. Alkabetz (16th century), Menot HaLevi on Esther 4:16 — via Sefaria. (פרק 3; נספח B) - Maharal, Ohr Chadash on Esther 4:16. (נספח B) - Yosef Chayyim of Baghdad, Ben Yehoyada on Bava Batra — via Sefaria. (פרק 3; נספח B) - Nizzahon Vetus, §201 — D. Berger (Ed. & Trans.). (1979). The Jewish-Christian debate in the High Middle Ages: A critical edition of the Nizzahon Vetus. Jewish Publication Society; earlier printing: J. C. Wagenseil (1681), Tela ignea Satanae. Altdorf. (פרק 3) - Otot ha-Mashiach (before 1050) — via Maagarim. (נספח B) - מאגרי טקסט: Sefaria (מהדורת Davidson) ו־Maagarim (האקדמיה ללשון העברית) — ממצאי סריקת הקורפוס נדרשו שם במקור עצמו. (פרק 5; נספח B) [נראה במקור]
G.1.4 · יווני־רומי
- Cassius Dio, Historia Romana 54.7; 58.28.5. (פרק 9) [נראה במקור] — נבחן מול המקור הראשוני. 55.10a.4: גאיוס בסוריה "נוהג כקונסול", 1 לספירה — לא "ב־1 בינואר באנטיוכיה", שהוא שחזורו של Barnes. (פרק 10) [נראה במקור — Loeb] - Plutarch, Antony 36.1–2 — עריפת ראשו של אנטיגונוס, בסוריה, חורף 37/36 לפנה״ס. (פרק 10) [נראה במקור — יוונית, Perseus] - Vettius Valens, Anthologiae I.9 — D. Pingree (Ed.). (1986). Vettii Valentis Antiocheni Anthologiarum libri novem. Teubner (pp. 25–26) = I.10 אצל W. Kroll (Ed.). (1908). Weidmann (p. 26). הדוגמה המחושבת: 13 במכיר של אדריאנוס 4 = 8 בפברואר 120, יומו של הרמס. (נספח D) [נראה במקור — Pingree; Kroll דרך תוכן העניינים שלו] - CIL IV 4182 — גרפיטו פומפיי של 6 בפברואר 60, dies Solis, דרך Ancient Graffiti Project. (נספח D) [משני — תעתיק AGP] - Phlegon of Tralles — fragment, via Jerome (Chronicon) and Origen (Contra Celsum 2.33, 59). (פרק 12) [נראה במקור] — אצל המוסרים. - Thallus — fragment, via Julius Africanus/Syncellus. (פרק 12) [נראה במקור] — אצל המוסר.
G.1.5 · תעודתי־אסטרונומי
- Parker, R. A., & Dubberstein, W. H. (1946). Babylonian chronology 626 B.C.–A.D. 45 (Studies in Ancient Oriental Civilization 24). University of Chicago Press. [3rd ed. 1956, to A.D. 75.] Used: pp. 42, 46. (פרק 7, פרק 8, פרק 15; נספח A) [נראה במקור] — נבדק במקור עצמו (פרק 15); הטבלה המלאה נסקרה מאז לשנים 200 לפנה״ס–45 לספירה, סוף הטבלה ב־SAOC 24, במהדורה הקריאה במכונה המתוקנת מול SAOC 24 (28 בספטמבר 2026; נספח A.6). - קאנון תלמי — עלייתו של ארתחשסתא הראשון על כס המלכות, 465 לפנה״ס; Nab. 284 כשנתו הראשונה ו־Nab. 290 (16 בדצמבר 459 עד 15 בדצמבר 458) כשביעית, כנגד קריאתו של Newton, הנוטלת את Nab. 284 כשנת מותו של קסרקסס. (פרק 17) ⚠ גבולות השנים חושבו מן האפוכה של נבונאסר; הקאנון עצמו לא נראה. - P.Oxy. VII 1021 — הכרזת עלייתו של נירון על כס הקיסרות (נושא עיכוב הבשורה במניין טיבריוס). (פרק 9) - P. Mur. 18 — שטר החוב ממורבעאת המתוארך בשנת מלכות של נירון; המסמך שנרשם מראש כמבחן המניין היהודי, והחוזר בלתי מוכרע משום שהיום והחודש מונחים בלקונה. מהדורה: Benoit, Milik & de Vaux, Discoveries in the Judaean Desert II (1961), p. 103. (פרק 9; נספח D, נספח E) [נראה במקור — p. 103 במקור] - Duke Databank of Documentary Papyri (papyri.info, idp.data) — מניין עצמי של גילים הנתונים כ־ὡς (ἐτῶν) + מספר, 1,919 צמדי מסמך–גיל; ὡσεὶ ἐτῶν + גיל: אין מופעים. (פרק 10) [מחושב — מניין עצמי, 28 בספטמבר 2026]
- Roman Provincial Coinage I, nos. 4270 (אנטיוכיה, טיבריוס), 4330 (סלווקיה, טיבריוס), 4952–4953 (פיליפוס), 4958–4969 (מטבעות הפרפקטים של יהודה) ו־5075–5105 (אלכסנדריה) — המניין הנומיסמטי הישיר; 4270 ו־4330 הם גם מטבעות הפרובינקיה הסוריים על עידן סתווי; הם קובעים את שנה 1 ב־14/15 אך אינם יכולים להפריד בין מניין כולל לבלתי כולל, שכן הבשורה הגיעה לאחר ראש השנה. (פרק 9, פרק 14) - אפמרידות — כל התוצאות האסטרונומיות בספר הזה הן שחזורים עצמיים (ephem 4.2.1 / Swiss Ephemeris), מכוילים לנקודת עוגן בלתי תלויה; הטבלאות עומדות בנספח A. קריטריוני ראות הסהר שנעשה בהם שימוש (Schoch; Yallop, 1997; Odeh, 2004) עומדים עם כותרתם המלאה ב־G.2.
G.2 · ספרות מדעית (APA)
Amadon, G. (1942). The Johannine-synoptic argument. Journal of Biblical Literature, 61(4), 227–280. (פרק 7)
Anderson, R. (1894). The coming prince. Hodder & Stoughton. (פרק 17)
Athanasius of Alexandria. (ca. 318). De Incarnatione Verbi 26 (SC 199, ed. C. Kannengiesser). (פרק 3) [נראה במקור] — הפרק המכריע נבדק במקורו היווני: "יום ביניים אחד", נמנה בספירה מכלילה, ו"לא יותר משלושה ימים".
Barnes, T. D. (1968). The date of Herod's death. Journal of Theological Studies, 19(1), 204–209. Used: p. 209 and n. 3. (פרק 10) [נראה במקור, צילום העמוד] — משפט הסיום שלו לשונו מילה במילה "That Herod died in late March or early April 4 B.C. cannot be disproved. Yet December 5 B.C. is an alternative, equally valid and clearly preferable"; הוא נוקב ב־7 בכסלו בלבד, ולא ב־"or 2 Shebat". ⚠ טיעון הגיל שלו נשען על תיקון נוסח: הערה 3 רושמת ש־Ant. xiv 158 גורס "15" במקום שבו נימוקו דורש "25" — "Either the text is corrupt and '25' to be read instead of '15', or Josephus has made a bad mistake and the argument based on the passage must lapse."
Barrett, C. K. (1978). The Gospel according to St John (2nd ed.). Westminster Press. (פרק 9)
Bauer, L. (1902). Volksleben im Lande der Bibel. American Tract Society. Used: p. 126 (מספרי הארצות של קציר השעורה). (פרק 8) [נראה במקור] — נראה במקור מתוך המהדורה הסרוקה.
Beckwith, R. T. (1996/2001). Calendar and chronology, Jewish and Christian: Biblical, intertestamental and patristic studies. Brill. Used: esp. p. 289; pp. 282–283 נראו במקור (מודל התצפית: "the year was regulated not by calculation but by observation"; ועל p. 282 תיחום רשימת העדים של אנטוליוס: "Josephus merely says that the sun is in the sign of Aries at the Passover [...], which implies that the equinox is past, though he does not insist on the point", ו־"the only one of these writers who is known to have insisted on the point, treating it as an invariable rule, is the other Alexandrian, Aristobulus" — כאשר ההפניה של Beckwith לפילון היא Quaestiones in Exodum 1.1, הקטע שנשמר בארמנית בלבד). (פרק 7, פרק 8, פרק 15)
Bengel, J. A. (1742). Gnomon Novi Testamenti (ad Lucam 24:21). Tübingen. (פרק 13)
Bernegger, P. M. (1983). Affirmation of Herod's death in 4 B.C. Journal of Theological Studies, 34(2), 526–531. (פרק 10)
Benoit, P., Milik, J. T., & de Vaux, R. (1961). Les grottes de Murabbaʿât (Discoveries in the Judaean Desert II). Clarendon Press. Used: p. 103 (P. Mur. 18). (פרק 9; נספח D, נספח E) [נראה במקור] — העמוד נראה במקור: תרגומו של Milik קורא "[Le [...] du mois [...] a]n deux de Néron César", הסוגריים המרובעים הם השלמתו שלו, והיום והחודש שניהם נופלים בלקונה; הערתו מונה את "שנתו השנייה של נירון" כ־13 באוקטובר 55 – 12 באוקטובר 56, מניין יום־השנה־לעלייה, והיא עומדת נגד קריאתו של Stern לאותו מסמך עצמו.
Beyer, D. W. (1998). Josephus reexamined: Unraveling the twenty-second year of Tiberius. In J. Vardaman (Ed.), Chronos, kairos, Christos II (pp. 85–96). Mercer University Press. (פרק 9)
Blinzler, J. (1969). Der Prozess Jesu (4th ed.). Friedrich Pustet. (פרק 14)
Brooke, A. E., McLean, N., & Thackeray, H. St. J. (Eds.). (1927). The Old Testament in Greek, Vol. II.1: I and II Samuel (ה־"Larger Cambridge Septuagint"). Cambridge University Press. (פרק 3) [נראה במקור — בבואת עמוד יוונית עם אפרט] — האפרט היווני המלא על שמואל; לסדרת Göttingen אין עדיין כרך שמואל. בשימוש: עמ׳ 101 (על שמואל א׳ 30:12–13), הטקסט ושני מדורי האפרט, שנקראו בבואת העמוד. ⚠ לעותק שב־archive.org יש שכבת טקסט, אלא שה־OCR מוסר את היוונית באותיות לטיניות; היא משמשת לאיתור הדף, לא לציטוט.
Brown, R. E. (1966). The Gospel according to John (I–XII) (Anchor Bible 29). Doubleday. (פרק 9)
Bultrighini, I., & Stern, S. (2022). The seven-day week in the Roman Empire: Origins, standardization, and diffusion. In S. Stern (Ed.), Calendars in the making: The origins of calendars from the Roman Empire to the later Middle Ages (Time, Astronomy, and Calendars 10). Brill. (נספח D: CIL IV 4182 והסברו של Brind'Amour) [משני — נקרא בקטעים]
Bureth, P. (1964). Les titulatures impériales dans les papyrus, les ostraca et les inscriptions d'Égypte (30 a.C.–284 p.C.). Fondation Égyptologique Reine Élisabeth. (פרק 9) [בבואת עמוד נראתה] — pp. 25 (Tibère, an 1 = 14/15), 28–35 (Gaius/Claude/Néron: an 1 = 36/37, 40/41, 54/55; Néron שנה 14 = O.Bodl. 489 ואחרים), 6 (הקיצורים (pr.)/(sq.)/s.d.).
Buttmann, A. (1873). A grammar of the New Testament Greek (J. H. Thayer, Trans.; p. 118). Warren F. Draper. (פרק 13)
Cameron, D. (2018). Target fixation and the eclipse of Josephus: Towards a re-dating of the death of Herod the Great [כתב יד שלא פורסם]. Academia.edu. (פרק 10: כלל המניין אצל SVM)
Carrier, R. (2012). Thallus and the darkness at Christ's death. Journal of Greco-Roman Christianity and Judaism, 8, 185–191. (פרק 12)
Chwolson, D. A. (1892). Das letzte Passamahl Christi und der Tag seines Todes. Mémoires de l'Académie Impériale des Sciences de St.-Pétersbourg, VIIe série. [2nd, anastatically identical printing: Leipzig 1908, with three added Beilagen.] Used: pp. 6–9 (ארבעת טיעוני יום החול), p. 24 (הכלי "נשכח והושב על כנו"), pp. 37–44 (בין הערביים), pp. 60–62 (ספירת העומר), pp. 118–119 (המשפט, ב־Anhang). (פרק 2, פרק 4, פרק 5, פרק 6) [נראה במקור — הדפוס של 1892 עצמו, עם OCR עצמי] חמישה מראי מקום שנמסרו קודם לכן התבררו כשגויים והוחלפו. מהדורת 1892 מונה 146 עמודי סריקה, והקורפוס מגיע עד עמ׳ 131; עמ׳ 184 ועמ׳ 200 אינם קיימים בה.
Chwolson, D. A. (1895). Hat es jemals irgend einen Grund gegeben, den Rüsttag des jüdischen Passahfestes als πρώτη τῶν ἀζύμων zu bezeichnen? Zeitschrift für wissenschaftliche Theologie, 38, p. 377 (= Separatabdruck 1895, p. 45); reprinted as Beilage in Das letzte Passamahl Christi, 2nd ed., Leipzig: H. Haessel, 1908, p. 167. (פרק 5) [נראה במקור — כתב העת משנת 1895 בתצוגה מלאה] זהו מקום המציאה של "grundfalsch und irreführend", שנמסר קודם לכן בטעות כ"1908, p. 184". מהדורת 1908 (xi, 190 עמ׳) אינה ברשות, ומקוונת רק בתצוגת קטעים; עמ׳ 167 נקבע בה אך לא נראה כתמונת עמוד. גרסת כתב העת משנת 1895 כן נראתה כך, והיא נושאת את הציטוט במלואו.
Cichorius, C. (1923). Chronologisches zum Leben Jesu. Zeitschrift für die neutestamentliche Wissenschaft, 22, 16–20. (פרק 9)
Dalman, G. (1928). Arbeit und Sitte in Palästina, Band I/2: Der Jahreslauf — Frühling und Sommer. C. Bertelsmann. Used: pp. 413–418 (תאריכי השדה האזוריים לשעורה ולחיטה, הנושאים את הבדיקה החקלאית על יוחנן 4:35). (פרק 8; נספח E) [נראה במקור] — נראה במקור מתוך המהדורה הסרוקה.
Dalman, G. (1933). Arbeit und Sitte in Palästina, Band III: Von der Ernte zum Mehl. C. Bertelsmann. (פרק 8) [נראה במקור] — נראה במקור מתוך המהדורה הסרוקה.
Danker, F. W. (Ed.). (2000). A Greek-English lexicon of the New Testament and other early Christian literature (3rd ed., s.v. ἄγω). University of Chicago Press. (פרק 13)
Depuydt, L. (2008). From Xerxes' murder (465) to Arridaios' execution (317): Updates to Achaemenid chronology (including errata in past reports) (BAR International Series 1887). ISBN 9781407303673. Used: §1, pp. 9–10 (הרצח של קסרקסס: "lunar Month 5 Day 14 in 465 B.C.E., that is, probably 4 August, much less likely 3 August or 5 August"; BM 32234, היום הפגום נקרא בידי Walker 1997 ו־Hunger 2001). (פרק 17) [נראה במקור] — ה־PDF מספריית המחבר, הפסקה הנושאת נקראה במקור; 14 באבו = 4 באוגוסט חושב מחדש בעצמי (1 באבו = 22 ביולי), בכפוף לחודש מעובר לפני אבו ב־465, שלא נבדק.
Doig, K. F. (1990). New Testament chronology. Mellen. (פרק 12: השנה ה־15 על לוח הסתיו הסורי־מקדוני, 20 באוקטובר 27 – 9 באוקטובר 28. גבולות הלוח חושבו כאן מחדש ועולים יפה עד לרמת היום; דרך המניין נשענת על אנלוגיה עם הנוהג ההרודיאני, ו־Doig מודה שהמטבעות הרומיים מונים באורח דינסטי.) (פרק 9)
Driver, S. R. (1913). Notes on the Hebrew text and the topography of the books of Samuel (2nd ed., ad 1 Sam. 9:20 and 30:13). Clarendon Press. (פרק 3) [נראה במקור] — ההערה המצוטטת נבדקה דרך סריקה של המהדורה המודפסת.
Filmer, W. E. (1966). The chronology of the reign of Herod the Great. Journal of Theological Studies, 17(2), 283–298. (פרק 9)
Finegan, J. (1998). Handbook of biblical chronology (rev. ed.). Hendrickson. (פרק 9, פרק 14)
Fotheringham, J. K. (1934). The evidence of astronomy and technical chronology for the date of the crucifixion. Journal of Theological Studies, 35, 146–162. (פרק 9)
Gill, J. (1763). An exposition of the New Testament (ad Lucam 24:21). George Keith. (פרק 13)
Carson, D. A. (1991). The Gospel according to John (Pillar New Testament Commentary). Eerdmans. Used: ad John 4:35 ו־ad John 5:1. (נספח E.3) [נראה במקור] — על 4:35 הוא רושם שפתגם כזה אינו מתועד במקום אחר וקורא את ארבעת החודשים כמרווח ממשי "by ordinary reckoning"; על 5:1 הוא נמנע מלהכריע — "the truth of the matter is that we do not know what feast John has in mind" — ומעיר באותו מקום שפסח היה נותן פעילות של כשלוש שנים וחצי וכל דבר אחר כשנתיים וחצי. ⚠ בעותק הדיגיטלי אין מספרי עמודים בשכבת הטקסט, ולכן ניתנים המקומות לפי פסוק.
Godet, F. (1886). Commentary on the Gospel of John (T. Dwight, Trans.; 3rd ed.). Funk & Wagnalls. Used: I, 435 (ad 4:35) ו־I, 452–454 (ad 5:1). (נספח E.3) [משני] — נקרא בתרגום האנגלי דרך אתר שכפול, לא על העמוד המודפס, והמקור הצרפתי לא נדרש. הוא קורא את 4:35 כעונה, מציב את השיחה בדצמבר, ומכנה פסח ב־5:1 "positively excluded" לטובת פורים — ומכאן הוא מסיק ש"two years and a half are sufficient". ⚠ קורא עונתי המוציא את הקריאה נגד האביב הנוסף; הוא מצוטט בנספח E.3 לשני חצאיה.
Hoehner, H. W. (2011). The chronology of Jesus. In T. Holmén & S. E. Porter (Eds.), Handbook for the study of the historical Jesus (pp. 2315–2359). Brill. Used: pp. 2337–2339. (נספח E.3) [נראה במקור] — נקרא על העמוד. הוא לא שינה עמדה מאז 1977 (4:35 בינואר/פברואר, 5:1 סוכות), אך הטיעון שמתחת דלל: קריאת הפתגם ומגיניה, Dalman ומשנה תענית א׳:ז׳ — כולם נעלמו, ותיארוך ינואר/פברואר עומד בלא הערת שוליים — בעוד על 5:1 הוא נע בכיוון ההפוך, מ"with great hesitation" ומ"a slight edge" (1977) אל "it seems most likely". ⚠ על יוחנן 5:1 עמוד 1977 הוא הציטוט ההוגן יותר שלו.
Keener, C. S. (2003). The Gospel of John: A commentary. Hendrickson. Used: I, 623–625 (ad 4:35) ו־I, 634–635 (ad 5:1). (נספח E.3) [נראה במקור] — הוא מעדיף ב־4:35 פתגם שאינו מתועד בשום מקום אחר; ב־5:1 הוא מונה פורים, שבועות, סוכות וראש השנה, ואינו נוקב בפסח ביניהם, וקורא את החג כלא יותר מן הטעם שישוע מצוי בירושלים. הערתו 10 מוסיפה שקריאת הפורים של Bowman "would fit between 4:35 and 6:4 (but only assuming a strict and unbroken chronology)".
Wieseler, K. (1843). Chronologische Synopse der vier Evangelien. Perthes. Used: p. 219 (ad 5:1). (נספח E.3) [נראה במקור — עמוד סרוק] — Bayerische Staatsbibliothek, `bsb10271806`. הוא קורא פורים, ומשעין זאת על השבת של יוחנן 5:9 ועל שחזור הלוח שלו עצמו ל־782 a.u.c. ⚠ עמודיו על 4:35 (pp. 214–217) לא נדרשו; כמו Godet אף הוא קורא עונתי המקצר את הפעילות.
Hoehner, H. W. (1974). Chronological aspects of the life of Christ, Part IV: The day of Christ's crucifixion. Bibliotheca Sacra, 131(523), 241–264. Used: esp. pp. 242–243. (פרק 1, פרק 3, פרק 13, פרק 14) [נראה במקור] — נקרא במקור עצמו (פרק 1).
Hoehner, H. W. (1977). Chronological aspects of the life of Christ. Zondervan. Used: esp. pp. 29–43; pp. 46–47 ו־51–60, ובהם p. 56 ו־pp. 58–59 נושאים. (פרק 9, פרק 17; נספח E) [נראה במקור] — p. 56 ("would fit well", על קטיפת המלילות בין שני הפסחים — המחבר אינו טוען יותר מכך) וpp. 58–59 (יוחנן 5:1 נקרא "with great hesitation" כסוכות; טענתו של Blinzler מכונה "false"; וטיעון הסוכות נשען בתורו על הקריאה העונתית של 4:35) נראו במקור. ⚠ קטע הסוכות משתרע על pp. 58–59 ויש לצטטו כך; הפניה לעמוד יחיד p. 58 גוזרת את המשפט הנושא אותו.
Humphreys, C. J., & Waddington, W. G. (1983). Dating the crucifixion. Nature, 306(5945), 743–746. (פרק 7, פרק 15) [לא נראה] — מקום המציאה אושר בהערת השוליים של מאמר ההמשך של אותם מחברים עצמם (1992, n. 2); העמדה עצמה נבדקה במאמר ההמשך ההוא במלואה.
Humphreys, C. J., & Waddington, W. G. (1992). The Jewish calendar, a lunar eclipse and the date of Christ's crucifixion. Tyndale Bulletin, 43(2), 331–351. Used: esp. pp. 336, 345. (פרק 1, פרק 7, פרק 8, פרק 15) [נראה במקור] — המאמר נקרא במלואו והעמודים הנושאים נבדקו מילה במילה: p. 336 ("we possess no historical reports as to the proclamation of leap-months in the years AD 26–36"; "Nisan 14 would not fall on a Friday in any year") ו־p. 345 (טבלה 3, שבה רשום ליקוי 25 באפריל 31 לספירה עם 35 % — ורשום בידי המחברים עצמם כיום רביעי).
Jachowski, R. J. (2015). The death of Herod the Great and the Latin Josephus: Re-examining the twenty-second year of Tiberius. Journal of Greco-Roman Christianity and Judaism, 11, 9–18. (פרק 9)
Jaubert, A. (1957). La date de la Cène: Calendrier biblique et liturgie chrétienne. J. Gabalda. [English ed.: The date of the Last Supper, Alba House, 1965.] (פרק 5, פרק 6)
Jeremias, J. (1960). Die Abendmahlsworte Jesu (3rd ed., pp. 30–35). Vandenhoeck & Ruprecht. [English ed.: The Eucharistic words of Jesus, SCM Press, 1966.] (פרק 1) [נראה במקור] — העמודים הנושאים (32, 35) נבדקו מול סריקות שבהן עיין המחבר.
Kagan, E., Stein, M., Agnon, A., & Neumann, F. (2011). Intrabasin paleoearthquake and quiescence correlation of the late Holocene Dead Sea. Journal of Geophysical Research, 116, B04311. (פרק 12) [נראה במקור] — נבדק במישרין בספרות הגיאולוגית.
Klein, R. W. (1983). 1 Samuel (Word Biblical Commentary 10). Word Books. Used: pp. 279–288, esp. note 13.a. (פרק 3) [נראה בשכבת הטקסט] — הערה 13.a קוראת את פסוק 13 כזמן שחלף ומשלימה את הַיָּמִים על סמך כתבי יד עבריים, תרגום השבעים, הלטינית העתיקה, הפשיטתא והתרגום, עם ההפניה הצולבת לשמואל א׳ 9:20; בבואת העמוד המודפס לא נראתה.
Klever, D. R. R. (2025). Zur Chronologie der Geschichte Israels im Zeitalter des Zweiten Tempels: Bd. I. Die Grundlagen der jüdischen Zeitrechnung, Halbbd. 1. Kalender und Sabbatjahrchronologie nebst Sabbaten und Festen, Halbfesten und Fasttagen [August 2026 version]. BoD – Books on Demand. (פרק 17, נספח E) [נראה במקור] — נמסר כ־PDF מלא; העמודים הנושאים נבדקו: כללי העיבור pp. 57–72 (ובמיוחד p. 65 עם nn. 252 ו־254), שנות השמיטה pp. 147–149 ו־217, טבלת הלוח של פרק IV ב־pp. 274–277 בצילום העמוד, משום שרק גודל האות מבדיל שם בין חלופות ראשיות למשניות.
Kraeling. (1942). Anglican Theological Review, 24, 345–346 (n. 18: "no coins prove it", על מניין המטבעות של טיבריוס). (פרק 9) — ראשי התיבות של המחבר וכותרת המאמר אינם עומדים בשורת המקור של פרק 9; לא שוחזרו כאן.
Kubitschek, W. (1890). Jahrzählung und Jahranfang im römischen Makedonien. Archäologisch-epigraphische Mittheilungen aus Österreich-Ungarn, 13(1), 120–124. (עוסק בעידן המקדוני; מזהיר במפורש שתיארוכים "מקדוניים" במקומות אחרים מוסבים על לוחות נגזרים.) (פרק 9)
Kushnir-Stein, A. (1995). Another look at Josephus' evidence for the date of Herod's death. Scripta Classica Israelica, 14, 73–86. (פרק 10) ⚠ לא הושווה במקור; מגמתו מובאת בפרפרזה. טענתה נגד Barnes — שהוא הופך את הייחוס של Lichtenstein — אושרה אצל Lichtenstein עצמו (pp. 293–294).
Lanser, R. (2021). The Parthian War paradigm and the reign of Herod the Great. Near East Archaeological Society Bulletin, 66, 21–36. (מפריך, באמצעות אפיאנוס BC 5.65 וליוויוס Per. 127, את טענתם של Steinmann ו־Young שוונטידיוס יצא רק אחרי מיסנום. השחזור שלו עצמו — ונטידיוס ביהודה בשנת 40, והמלכת הורדוס בראשית אוקטובר 40 — אינו עומד מול החורף של יוספוס, Ant. 14.376 ו־BJ 1.279, ומול דיו 48.41.4–5.) (פרקים 9, 10)
Lanser, R. (2026, 13 בינואר). The first regnal year of Tiberius as indicated on Roman coins [Daniel 9:24–27 Project]. Associates for Biblical Research. (מחיה את מניין השלטון המשותף; אך על מטבעות סילאנוס האנטיוכיים עצמם מתחילה שנת 1 של טיבריוס ב־14/15 לספירה.) (פרק 9)
Lehmann, K. (1968). Auferweckt am dritten Tag nach der Schrift (Quaestiones Disputatae 38). Herder. (פרק 13)
Liddell, H. G., Scott, R., & Jones, H. S. (1940). A Greek-English lexicon (9th ed., s.v. ἄγω). Clarendon Press. (פרק 13)
Lightfoot, J. (1658). Horae Hebraicae et Talmudicae (ad Matthaeum 12:40). Cambridge. (פרק 3) [הטקסט הלטיני נראה בשכבת הטקסט של הסריקה, לא בבבואת העמוד] — שני מראי המקום אומתו; והערתו שלו ad Mt 12:40 נקראה בלטינית במהדורה המקובצת Horae Hebraicae et Talmudicae in quatuor evangelistas (1675), In Evangelium Matthaei cap. XII, vers. 40, והושוותה מול תרגומו האנגלי של Gandell לאותה הערה עצמה (ed. R. Gandell, Oxford University Press, 1859, כרך II, pp. 209–211), והיא תואמת אותו מילה במילה. Lightfoot מודה בעצמו בחסר (cùm duæ tantùm noctes intercesserint, et dies completus tantum unus) ומכסה את ההרחבה בשימוש הלשון (suffragante Scholarum consensu, dialecto gentis); כלל העונה מן הירושלמי, שבת 9:3, הוא המקור הרבני היחיד שהוא מביא.
McArthur, H. K. (1971). "On the third day". New Testament Studies, 18(1), 81–86. (פרק 13)
McCarter, P. K. (1980). I Samuel (Anchor Bible 8). Doubleday. Used: pp. 429–438. (פרק 3) [נראה בשכבת הטקסט] — מתרגם את פסוק 13 "three days ago" ומניח את נוסח המסורה בלא נגיעה; הערות הנוסח מדלגות מפסוק 12 לפסוק 14 (אין גרסה יוונית לפסוק 13).
Husband, R. W. (1915). The prosecution of Jesus: Its date, history and legality. Princeton University Press. (ch. 9) ⚠ not inspected — named here solely because Reis (2025) adduces him beside Steinmann for reckoning Tiberius's regnal years from AD 14. This book does not rest on Husband at that point.
Maxwell, C. M. (1981). God cares (Vol. 1, pp. 260–263). Pacific Press. (ch. 15) ⚠ not inspected — named on Reis's report and reference, solely in order to distinguish this book from him: Maxwell puts the crucifixion on Nisan 14 and on a Friday, and must therefore shift the beginning of Nisan by three days. This book shifts no month-beginning.
Meier, J. P. (1991). A marginal Jew: Rethinking the historical Jesus (כרך 1, pp. 384–386). Doubleday. (מונה את שנות טיבריוס בספירה מכלילה מן השלטון היחיד ומגיע ל־28 לספירה, לא לסתיו של 27. עמדתו נקבעה כאן על סמך דיווחים משניים תואמים; עמודיו שלו לא נראו, ולכן אין הוא מצוטט.) (פרק 9) [לא נראה]
Merx, A. (1902). Die vier kanonischen Evangelien nach ihrem ältesten bekannten Texte (Part II, vol. 1: Erläuterung — Matthäus). Georg Reimer. Used: pp. 372–381. (פרק 6)
Merx, A. (1905). Die vier kanonischen Evangelien nach ihrem ältesten bekannten Texte (Part II, vol. 2: Erläuterung — Markus und Lukas). Georg Reimer. Used: pp. 22–28, 424–426, 509 (פרק 4, פרק 5); pp. 526–528 (לוקס 24:21 כ"künstlich verschrobene Konstruktion"; שלושת העדים הסוריים "ecce tres dies", פרק 13). (פרק 4, פרק 5, פרק 13) [נראה במקור] — הגרמנית נקראה במקור (פרק 13).
Migowski, C., Agnon, A., Bookman, R., Negendank, J. F. W., & Stein, M. (2004). Recurrence pattern of Holocene earthquakes along the Dead Sea transform. Earth and Planetary Science Letters, 222(1), 301–314. (פרק 12)
Mommsen, T. (1887). Römisches Staatsrecht (Bd. 2, Abt. 2, 3rd ed., pp. 802–804). S. Hirzel. (פרק 9) — העמודים המצוטטים עוסקים ב־Bildnissrecht, לא במניין שנות המלכות הסורי.
Niese, B. (Ed.). (1887–1890). Flavii Iosephi opera (מהדורה ביקורתית עם אפרט). Weidmann. Used: כרך 1, Antiquitatum Iudaicarum libri I–V, p. 207 (Ant. 3.248, עם האפרט ושורת הטסטימוניום לויקרא 23:5; פרק 8, נספח A); כרך 4, libri XVI–XX, p. 160 (Ant. 18.106; פרק 9). (פרק 8, פרק 9; נספח A) [נראה במקור — בבואת עמוד עם אפרט]
Odeh, M. Sh. (2004). New criterion for lunar crescent visibility. Experimental Astronomy, 18, 39–64. https://doi.org/10.1007/s10686-005-9002-5 (פרק 7)
Ogg, G. (1940). The chronology of the public ministry of Jesus. Cambridge University Press. (פרק 14)
Milgrom, J. (2001). Leviticus 23–27: A new translation with introduction and commentary (Anchor Yale Bible 3B). Doubleday. Used: pp. 1983 and 2062. (ch. 8) [נראה במקור] — both pages read at first hand from page images (5 Sept. 2026). p. 2062 gives the regional spread ("three to four weeks later" in the hill country than in the Jordan Valley); p. 1983 gives the threshold ("the ʿomer is not ripe barley, but the color of ripe barley", with Dalman 1928: 1.456–57) and the limitation Reis cuts away: "Only in low-lying areas (the coast and the Jordan and Jezreel valleys) does the barley ripen in mid-April" (Dalman 1928: 1.415). ⚠ Reis (2025) cites this page under a volume title that does not exist ("Leviticus 17–23").
Neugebauer, O., & Van Hoesen, H. B. (1959). Greek horoscopes (Memoirs of the American Philosophical Society 48). American Philosophical Society. Used: No. L 120,II, p. 116. (נספח D) [נראה במקור]
Newton, I. (1733). Observations upon the prophecies of Daniel, and the Apocalypse of St. John (part I, chapters X and XI). J. Darby & T. Browne. (ch. 1, ch. 8, ch. 17) [נראה במקור] — chapter XI read at first hand in the normalized transcription of the Newton Project (Oxford, `THEM00205`), 5 Sept. 2026; chapter X (`THEM00204`) in the same transcription, 3 Nov. 2026. ⚠ The printed 1733 edition itself, p. 164, has not been physically inspected; the quotations rest on that transcription. Used: the exclusion of AD 31 ("the Passion cannot fall on friday, without [...]"), the exclusion of AD 33 on the ripeness of the corn, his conclusion on AD 34, and his month-beginning "not at the true conjunction, but at the first appearance of the new moon" (ch. 1, ch. 8); from chapter X the opening of the 70 weeks at "the first autumn after Ezra's coming to Jerusalem, when he put the King's decree in execution" and the sabbatical weeks, "and this I take to be the truth" (ch. 17).
Newton, I. [manuscripts]. Drafts and calendar work, all read in the normalized transcription of the Newton Project (Oxford), 2–3 Nov. 2026. MS Add. 3989, ff. 63r–64r (`THEM00091`) — the manuscript of chapter XI; f. 63r reads "on friday preparation of the Passover", which the print drops (ch. 1). Yahuda Ms. 24e, "Regulæ pro determinatione Paschæ", ff. 1r–4r (`THEM00281`) — two versions with their own premise and outcome (34 against 33); the intercalated 31 as the sole rival of 34 ("Sola est ambiguitas in annis 31 et 34"), and in version 2 "feriam 3 vel ad summum in feriam 4" (ch. 8). Yahuda Ms. 25.1d (`THEM00396`) — "the preceeding year having 13 months that the passion may fall on a friday" (ch. 1). MS Add. 3987 (`THEM00423`) — the barley rule "if the corn was not [then] ripe enough for offering the first fruits, the Festival was put off by adding an intercalary month to the end of the year" (ch. 8). *The Chronology of Ancient Kingdoms Amended*, chapter 6 (`THEM00191`) — the murder of Xerxes "towards the end of winter, Anno Nabonass. 284" and the 7 months of Artabanus (ch. 17). (ch. 1, ch. 8, ch. 17) [נראה במקור — תעתיק] ⚠ The manuscripts themselves have not been inspected; which version of Yahuda 24e is the later cannot be established from the transcription.
de Oliveira, J. R. (2004). Chronological studies related to Daniel 8:14 and 9:24–27 (p. 46). Imprensa Universitária Adventista. (ch. 15) ⚠ not inspected — named on Reis's report and reference, solely in order to distinguish this book from him: de Oliveira puts the crucifixion on Nisan 15 and moves the Passover to Thursday 26 April 31. This book puts the crucifixion on Nisan 14.
Parker, R. A. (1944). Ancient Jewish calendation: A criticism. Journal of Biblical Literature, 63(2), 173–176. Used: pp. 173–174. (פרק 7) [נראה במקור] — פרק 7 מצטט את Parker מילה במילה ("subtracts 37 minutes"), משחזר את טבלת ירושלים בת שבע השנים שלו (pp. 173–174) ומחשב אותה מחדש: השחזור עולה יפה בכל שבע השנים עד לרמת היום (הצהרת המקורות של פרק 7).
Plummer, A. (1896). A critical and exegetical commentary on the Gospel according to S. Luke (International Critical Commentary; ad Lucam 24:21). T&T Clark. (פרק 13) — וגם ad Lucam 3:23, pp. 102–103: "כבן שלושים" מ־28 עד 32. (פרק 10)
Schäfer, P. (2007). Jesus in the Talmud. Princeton University Press. (פרק 5)
Schmidt, T. C. (2025). Josephus and Jesus: New evidence for the one called Christ. Oxford University Press. Used: esp. App. 3, pp. 249–254. (פרק 1, פרק 2) [נראה במקור] — נקבע בטקסט המלא של המונוגרפיה (פרק 1, פרק 2).
Schwartz, E. (1905). Christliche und jüdische Ostertafeln (Abhandlungen der Königlichen Gesellschaft der Wissenschaften zu Göttingen, philologisch-historische Klasse, N.F. 8.6). Weidmann. (פרק 15) [משני] — מהדורת מסמך סרדיקה (codex Veronensis 60); כאן דרך Stern (2001), לא נדרש במקור.
Sigl, M., Winstrup, M., McConnell, J. R., Welten, K. C., Plunkett, G., Ludlow, F., [...] Woodruff, T. E. (2015). Timing and climate forcing of volcanic eruptions for the past 2,500 years. Nature, 523(7562), 543–549. (פרק 12) [נראה במקור] — שחזור ליבות הקרח (eVolv2k) נבדק במקור.
Reis, A. (2025). The chronology of the crucifixion: An updated Adventist view. Self-published. Used: pp. 6, 8, 14–16, 18. (chs. 8, 11, 15; appendix C, appendix D) [נראה במקור] — the entire article (22 pp.) read at first hand, 5 Sept. 2026. The sharpest, most recent and best documented public attack on AD 31 this dossier holds. He rejects AD 31 and arrives at Friday 3 April 33; his hypothetical Adar II computation for AD 31 nevertheless lands on "Passover/Nisan 15 no later than Wednesday, April 25, 31 AD at sunset" (p. 16), and his own reason for discarding it is that it yields no Friday. His weekdays have been recomputed and are correct; his Nisan 15 of AD 30 is out by one day (`reis_a8_narekening.py`).
Schaefer, B. E. (1990). Lunar visibility and the crucifixion. Quarterly Journal of the Royal Astronomical Society, 31(1), 53–67. Used: Table I on p. 57, the definitions on p. 58, the comparison on p. 59, and the eclipse conclusion on pp. 65–66. (chs. 7, 8, 12; appendix C) [נראה במקור] — read at first hand from page images, 5 Sept. 2026 (the PDF has no text layer). Used: his visibility measure R and the confidence ratio R/DR > 2.5; the values for 12 March 31 (−1.3 ± 0.4) and 11 April 31 (+0.9 ± 0.3); his statement that 23 March 30 belongs to the cases of which "the visibility in Jerusalem is not certain" (p. 59); his refusal to determine which lunation was Nisan (p. 58); and his verdict on the lunar eclipse of 3 April 33: "at no time during the eclipse would even a serious and experienced observer in Jerusalem have realized that an eclipse was occurring" (p. 65).
Schürer, E., Vermes, G., Millar, F., & Black, M. (1973–1987). The history of the Jewish people in the age of Jesus Christ (175 B.C.–A.D. 135) (rev. ed., Vols. 1–3). T&T Clark. Used: I 200–201 n. 1; I 326–327 n. 165 (כלל המניין המכליל). (פרק 10) [לא נראה — דרך Cameron, 2018]
Steinmann, A. E. (2022a). Reckoning Tiberius's reign and Jesus's baptism: First- and second-century evidence concerning Tiberius's fifteenth year (Luke 3:1). Tyndale Bulletin, 73, 91–118. https://doi.org/10.53751/001c.37789 (פרק 9, פרק 14; נספח E) [נראה במקור] — pp. 115–116 נבדקו במקור: "no evidence for inclusive reckoning of Tiberius's reign" (p. 115), ומסקנה השוללת את 30 לספירה ואת 31 לספירה בשמן ותומכת ב־33 לספירה (p. 116). הקורפוס שלו רומי, יווני ומצרי ואינו מכיל חומר הלכתי יהודי. שני טיעוני המאמר מוליכים בספר הזה בנפרד: הראשון נרשם כממצא לטובתו (נספח E.5), השני נגדו, בגוף הטקסט של פרק 9 ולא בהערת שוליים.
Steinmann, A. E. (2022b). The temple built in forty-six years: John 2:20 and the date of Jesus' first Passover. Journal of the Evangelical Theological Society, 65(2), 319–331. (פרק 9)
Steinmann, A. E., & Young, R. C. (2020). Consular and sabbatical years in Herod's life. Bibliotheca Sacra, 177(708), 442–461. (פרק 9)
Stephenson, F. R. (1997). Historical eclipses and Earth's rotation. Cambridge University Press. (פרק 12)
Stern, S. (2000). The Babylonian calendar at Elephantine. Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik, 130, 159–171. Used: p. 171 n. 69 (הפרקטיקה המצרית: אריסטובולוס ופילון, פסח בתקופה או סמוך לה). (פרק 8, פרק 15; נספח C) [נראה במקור]
Stern, S. (2001). Calendar and community: A history of the Jewish calendar, 2nd century BCE–10th century CE. Oxford University Press. Used: esp. pp. 51, 55, 61–62, 70, וpp. 92–93 עם הערה 333. (פרק 7, פרק 8, פרק 9, פרק 15, פרק 16; נספח A) [נראה במקור] — נדרש במקור עצמו (פרק 15). pp. 92–93 עם הערה 333 נקראו במקור לפרק 9: שנתו השנייה של נירון "may have begun, according to the Jewish computation, in Nisan of 55 CE", pace Benoit, Milik ו־de Vaux 1961: 103, עם m. RH 1:1, y. RH 1:1 (56b) ו־b. RH 2a–b הנקובים כראיה החז״לית — ועם ה"may have begun" של Stern עצמו ואזהרתו ש"the possibility of scribal error must always be taken into account". y. RH 1:1 (56b) נדרש ב־28 בספטמבר 2026 (Sefaria, Guggenheimer, עברית ואנגלית): כלל ניסן מורחב למלכי אומות העולם (ר׳ אלעזר בשם ר׳ חנינא), כנגד רב חסדא ב־b. RH 3a (פרק 9). נוסף על כך, pp. 51, 55 ו־61 נקראו על העמוד לפרק 8 ולנספח A.1b: ייחוסו של אנטוליוס את כלל התקופה לפילון וליוספוס "is actually debatable" (p. 51), השוואת ניסן/פרמותי של Ant. 2.311 עם פרמותי המתחיל ב־27 במרץ (p. 55, הערות 216 ו־218), ו"this rule is not explicitly enunciated in any of their works" (p. 61).
Strack, H. L. (1911). Pesaḥim: Der Mischnatraktat "Passafest" (Schriften des Institutum Judaicum; p. 26, n. 15). J. C. Hinrichs. (פרק 5)
Strashny, A. (2017). Modern searches for Aviv barley in the context of the Hebrew calendar: A first description of the Israeli barley observation data. Jewish Bible Quarterly, 45(3), 179–187. (פרק 8) [נראה במקור] — המאמר כולו נקרא במקור הראשוני (5 בספטמבר 2026); טבלה 1 (17 שנים) וטבלה 2 (הסיכום) נבדקו, וגבולותיו של המחבר עצמו אומצו: הגדרת העבודה של Gordon ל־aviv, השנים הבלתי מהימנות שלפני 2000, ומיעוט השנים.
Thayer, J. H. (1889). A Greek-English lexicon of the New Testament (s.v. ἄγω). Harper & Brothers. (פרק 13)
Theodor, J., & Albeck, Ch. (Eds.). (1912–1936). Bereschit Rabba: Midrasch Bereschit Rabba mit kritischem Apparat und Kommentar (Bd. 2, p. 595). (פרק 3) [נראה במקור] — מהדורה ביקורתית; העמוד המודפס נראה במקור.
Toohey, M., & Sigl, M. (2017). Volcanic stratospheric sulfur injections and aerosol optical depth from 500 BCE to 1900 CE (eVolv2k). Earth System Science Data, 9, 809–831. (פרק 12) [נראה במקור] — eVolv2k v4 נבדק במקור.
Van Voorst, R. E. (2000). Jesus outside the New Testament: An introduction to the ancient evidence. Eerdmans. (פרק 12)
Walker, N. (1960). "After three days". Novum Testamentum, 4(4), 261–262. (פרק 13) [לא נראה] — מקום המציאה אומת אצל המוציא לאור עצמו; ש־Walker חולק על ההשוואה בין "לאחר שלושה ימים" ובין "ביום השלישי" נסמך על הערת השוליים של McArthur (1971, p. 85, n. 1) ועל כן הוא [משני].
Williams, A. L. (1935). Adversus Judaeos: A bird's-eye view of Christian apologiae until the Renaissance (p. 108). Cambridge University Press. (פרק 3)
Williams, J. B., Schwab, M. J., & Brauer, A. (2012). An early first-century earthquake in the Dead Sea. International Geology Review, 54(10), 1219–1228. (פרק 12) [נראה במקור] — נבדק במישרין בספרות הגיאולוגית.
Yallop, B. D. (1997). A method for predicting the first sighting of the new crescent moon (NAO Technical Note No. 69). HM Nautical Almanac Office. (פרק 7)
G.3 · מה המרשם הזה אינו מספק
- אין כאן דין וחשבון של קריאה. הסימן [נראה במקור] אומר שהקטע המצוטט נבדק במקור עצמו, או שהחיבור נדרש כמקור ראשוני — אין הוא אומר שהחיבור כולו נסקר. הדוגמה החדה ביותר עומדת בנספח A: Parker & Dubberstein נבדק בעמודיו הנושאים במקור עצמו, אך הטבלה המלאה ל־26–36 לספירה לא נסקרה במלואה. - אין מעמד במקום שאין הפרקים נותנים אותו. במקום שבו מתארת הצהרת מקורות קבוצת מקורות במאוחד — "נדרש במקור עצמו או דרך תיאור נקוב בשמו של איש מקצוע" (פרק 3, פרק 6) — הוענק הסימן רק לכותרים הנקובים שם בשמם כמי שנבדקו כמקור ראשוני. בלא סימן פירושו אפוא "אין מעמד מפורש", לא "לא נדרש" — וגם לא "כן נראה". - אין כאן משקל. הכללה במרשם הזה אינה אומרת דבר על כוח ההוכחה של מקור. השקילה עומדת בפרק 16 ובנספח F; חלק מן המקורות הרשומים מוליכים בפרקים במפורש כצבע, כקליטה או כעמדת הצד שכנגד, ולא כתמיכה. - אין כאן ביבליוגרפיה מלאה של התחום. המרשם מכיל את מה שנוקבות שורות המקורות של הפרקים והנספחים. חיבורים המופיעים רק אגב אורחא בגוף הטקסט — כגון קריטריון הראות של Schoch, שלא צוטטה ממנו מהדורה — עומדים בו לכל היותר בשמם.