ספרות אבות הכנסייה כמחלקת עדים

אמירה של אבות הכנסייה נחשבת עדה עצמאית לשנת הלידה כאשר היא (א) נוקבת בעידן שאינו ניתן לגזירה מאמירה אחרת או מלוקאס ומתי, או (ב) מכילה נתון לא־מחושב: שם, קונסולט מתוך רשימה עצמאית, יום בשבוע. מידה זו חלה באורח שווה על C, SY, CA ו־HV; למדוד בחומרה יתרה משום שתוצאה תסייע ל־HV היא אותה אי־סימטריה בבבואה.

על מידה זו לא שורדת ולוּ אמירה אחת. אף אחד מן האבות אינו מספק שנה בעידן שהוא קריא במישרין: כל מספר הוא סְדוּרַת מלכות של Augustus (41, 42 או 28), סכום מן האדם (5500 או 5502) או שנת עיר (Orosius, A.U.C. 752). כל אחד מהם חייב תחילה בהמרה, וההמרה היא כל השאלה.1 מידה (ב) אינה מצילה דבר: אין יום בשבוע, אין קונסולט עצמאי, רק שמות הבאים מטקסט האוונגליון עצמו.

הקוראים המוקדמים ביותר, יתר על כן, אינם משמרים מסורת; הם קוראים בלוקאס. Origenes ו־Eusebius מזהים את המפקד עם זה של 6 לספירה אצל Josephus, ולוקאס עצמו, במעשי השליחים 5:37, מכיר "את" ה־ἀπογραφή של 6 לספירה.2 הקו לוקאס 2:2 → מעשי השליחים 5:37 → AJ 18 ו־20 → Origenes → Eusebius הוא זיהוי אחד רצוף, במורד הזרם מן האוונגליונים ומ־Josephus, לא לצדם. כושר הנשיאה של המחלקה הוא אפוא לא אפס־כריק אלא אפס־כנגזר.

7.1 שתי משפחות חישוב, אולי אחת

שרשרת התלות של Finegan עצמו ממיינת את האמירות לשתי משפחות.3 הראשונה סופרת מעידן רומי, מותו של Caesar ב־44/43 לפנה״ס: Tertullianus (השנה ה־41 רומית = ה־28 מצרית) ו־Clemens (אותה 28 מצרית, ולפיכך אין עד שני); Irenaeus, המקבל את השנה ה־41 בלא ציון שנה ("it is thus this date"); Origenes ("the same as those of Tertullian"); Eusebius ("one year earlier"); Epiphanius ("like Eusebius"); Cassiodorus, הערה לרשימת קונסולים; Orosius, נוטציה אחרת, לא מדידה אחרת.4 מי שמביא את Irenaeus כעד עצמאי מביא את Tertullianus פעמיים. המשפחה השנייה מסכמת תקופות מקראיות אל שנת האדם העגולה 5500: Africanus, Hippolytus מרומא ו"Hippolytus מתביי" הביזנטי. סכום המגיע לחצי אלף שנים הוא חישוב, לא דיווח, והוא נודד עם גיל פטריארך אחד (130 עברי כנגד 230 ל־LXX).5

המדידה הסוגרת זאת פשוטה.6 אותו מספר 41 פירושו, על חמשת עידני Augustus האפשריים, 4 לפנה״ס, 3 לפנה״ס, 10 לספירה, 11 לספירה או 12 לספירה: פיזור של 15 שנים בין העידנים. בין 11 המחברים הפיזור הוא שלוש שנים. מי שנוחת בתוך שלוש שנים בעוד מספר החישוב שלו יכול ליפול 15 שנים זה מזה, חולק את עידנו עם האחרים; ה־11 הם יורשי מניין אחד, לא 11 מתבוננים.

האבות עצמם שוברים את המוסכמה שלפיה הם עדים ולא מחשבים. ב־Adv. Iud. מחשב Tertullianus, בלכידות פנימית (13 + 43 = 56; 13 + 28 = 41; 41 + 15 = 56; נקודת מניין 42 לפנה״ס), אל 3/2 לפנה״ס; ב־Adv. Marc. הוא מציב את המפקד תחת Saturninus, 9–6 לפנה״ס, ועמו את הלידה לפני 6 לפנה״ס.7 ארבע עד שש שנות סתירה בתוך יצירה אחת, באמירה המתועדת ביותר של המחלקה. Hippolytus מרומא נותן, ביצירה אחת, גם A.Ad. 5500 וגם 5502, שתי שנים ש־Finegan מחשב את שתיהן אל 3/2 לפנה״ס. Eusebius מציב את הלידה ב־3/2 לפנה״ס ואת המפקד ב־6 לספירה; Africanus (Ol. 194,2) וה־Chronicon של Eusebius (Ol. 194,3) רחוקים שנה שלמה זה מזה בתוך אותו "דלי" של "3/2". "3/2 לפנה״ס" אינה שנה אלא טווח של שתיים.

7.2 SY: המניין מחזיק, הבלוק נופל

Steinmann ו־Young נושאים את האבות כקלף החזק ביותר שלהם: מותו של הורדוס ב־1 לפנה״ס "consistent with the 11 early Christian writers [...] who date Christ's birth to late 3 or early 2 BC", "virtually all early Christian historians".8 כמניין המספר בר־שחזור: תשע שורות על "3/2 B.C." ועוד Cassiodorus ו־Orosius נותנים 11, בדיוק מה שדף Finegan מניב עם "late 3/early 2 BC" כחלון. כבלוק עדים וכטענת התאמה אין הוא שורד, והוא נופל על דפי מקורו שלו.

במקום המצוטט מונה Finegan תשע — "nine most important authorities" — לא 11; הייחוס "cited by Finegan" אינו נכון.9 שלוש מ־14 השורות באותו דף עצמו מצביעות למקום אחר ואינן מוזכרות: ה־Alogi (4 לפנה״ס או 9 לספירה), Dionysius Exiguus (1 לפנה״ס), הכרונוגרף של 354 (1 לספירה). "Virtually all" נשען על מכנה מקוצץ. "Early" נמתח עד סביבות 700: Orosius (418), Cassiodorus († 585) ו"Hippolytus מתביי" הביזנטי נספרים פנימה, Dionysius Exiguus (525, תוצאה 1 לפנה״ס) לא — נספר לפי תוצאה, לא לפי גיל. מתוך ה־11, ארבעה מתוארכים לפני 250 לספירה.

אילוץ הציר עומד בטבלאות 143–144.10 שניים מ־11 של SY אינם מניחים להורדוס למות ב־1 לפנה״ס: הרצף של Origenes עצמו מציב את שנתו הראשונה של Archelaus ב־2/3 לספירה, והרצף של Epiphanius עצמו — לידה בשנה ה־42 של Augustus, מות הורדוס בשנת מלכותו ה־37 — מניח להורדוס למות הרבה אחרי 1 לפנה״ס, מחושב בידי Finegan אל השנה ה־48 של Augustus, 5 לספירה.11 המסורת המציבה את הלידה ב־3/2 לפנה״ס מניחה להורדוס לחיות עוד ארבע עד שש שנים אחריה — שנתיים של מגושים ועוד שנתיים של מצרים ממתי 2. מי שמביא את ה־11 כבלוק מקבל את הורדוס שלהם עמם, והוא מת בין 2 לספירה ל־5 לספירה. "Consistent with 1 BC" אינו ניתן להחזקה על חומרו שלו. אותן טבלאות פועלות גם כנגד 4 לפנה״ס; מה שנופל הוא השימוש באבות כעוגן כרונולוגי, לכל שרשרת.

מחירה של SY על ציר זה: לדחות את מניין התשע של Finegan, את שלוש השורות הסוטות, את התלות ב־§§487–493 ובטבלאות 143–144, ולהניח מסורת עצמאית של 11 עדים במקום שבו הקריאה הזולה יותר — שתי משפחות, אולי אחת — מסבירה את כל הנתונים בלא אותה הנחה.

7.3 CA, C ו־HV על אותה מידה

הטיעון הפטריסטי של Cameron עצמו אינו בחומר שנקרא. במידה ש־CA בונה לידה ב־3/2 לפנה״ס על האבות, היא יורשת את אילוץ הציר: האבות הנותנים 3/2 לפנה״ס נותנים את מות הורדוס ב־2–5 לספירה, בלתי־מתיישב עם שנת המוות של CA עצמה, 3/2 לפנה״ס. CA אינה יכולה לקחת את 3/2 לפנה״ס הפטריסטית בלא לקחת עמה את אותו מוות, או להודות שהאבות הם מחשבים — ואז נמס הסעד.

C אינה טוענת דבר על ציר זה ולכן שורדת. Meier אינו שוקל את האמירות הנוצריות המוקדמות על שנת הלידה; המקום הפטריסטי היחיד בפרק הכרונולוגיה שלו הוא Irenaeus, Adv. Haer., כשגיאה אקסגטית, לא כעדות.12 סירובו תוכניתי — כנגד Finegan: "too ready a use of later patristic [...] literature, without sufficient questioning of the sources"13 — לא הפרכה נחקרת, ומחולק באי־שוויון: את אותה שאלת מקור אין הוא מציב לתיארוך "almost universally accepted" של Pilatus ל־26–36. יסודה של C מונח במקום אחר, במניין המלכות של יורשי הורדוס ובסינכרוניזמים הרומיים.14 המחיר על ציר זה הוא אי־סימטריה מתודית ש־C עצמה אינה סוגרת.

HV אינה מעלה טענה פטריסטית חיובית ושורדת בדיוק כמו C. אך המידה המפרקת את הבלוק של SY חייבת להיות מוחלת גם על HV, ואז עומד שם מספר. שום מקור פטריסטי או מזרחי אינו נוקב בלידה ב־6 או 5 לפנה״ס, או ב־4 לפנה״ס לפני מות הורדוס. האמירה המזרחית הנושאת שחזור טוב מכולן — Bar Hebraeus, AG 309, עם שני ימי שבוע המסתדרים — נוחתת על 25 בדצמבר 4 לפנה״ס: בשנת 4, אך אחרי מות הורדוס כפי שעבודה זו מחזיקה בו (אביב 4 לפנה״ס, §6.2), ולכן מחוץ לחלונה של HV, 6-4 לפנה״ס. על מידת המניין "כמה אמירות עתיקות בתוך החלון של העמדה עצמה" עומד המצב 11–0 כנגד HV, ובאותה עוצמה כנגד הקונזנזוס. HV מנצחת על טיב הראיה (מסורת חישוב, לא בלוק עדים) ומפסידה על המניין. מי שרושם רק את הניצחון עושה בדיוק את מה ש־HV זוקפת לחובתם של Steinmann ו־Young.

7.4 מפריך וגבולות

הקריאה הזולה ביותר נופלת ברגע שאמירה פטריסטית או מזרחית אחת (א) נותנת שנה בעידן קריא לעצמו, (ב) אינה מספר חישוב עגול, (ג) אינה נסתרת בידי מחברהּ שלה, ו־(ד) אינה מונחת במורד הזרם של לוקאס, מתי ו־Josephus. המועמד הקרוב ביותר הוא Clemens, Stromata: המרווח "194 שנים, חודש אחד, 13 ימים" לפני מות Commodus ניתן לשחזור אל 17/18 בנובמבר 3 לפנה״ס.15 אך הוא נופל בתוך משפחת "3/2"; הוא מרווח מחושב, לא קריאת עידן; "השנה ה־28" של Clemens בלתי־שמישה בלא בחירתו של Finegan בעידן המצרי והיא אותה 28 שאצל Tertullianus; ומראה הדף מציג שתי רשימות קיסרים בלתי־מתיישבות עם "some say" — כרונוגרף המשווה טבלאות, לא כנסייה המשמרת תאריך. המפריך נכשל על המקור שהיה אמור לשאתו. אותו מקור עצמו הוא ונשאר הבקשה הפתוחה.16

גבול אחד שוקל כבד יותר. המקומות שמאחורי טבלאות 143–144 לא נבחנו, והיוונית והלטינית של אף אחד מן ה־11 לא נקראו במישרין; אילוץ הציר כנגד SY תלוי כולו בשחזורו של Finegan.17 ובכל זאת זהו שחזורו של המחבר שעל דפו נשענת SY, ו־Finegan אינו צד לקונזנזוס: במהדורה זו הוא עצמו עובר אל מות הורדוס ב־1 לפנה״ס ובכל זאת מדפיס את טבלאות 143–144, הסותרות את מסקנתו.18 הדבר מדבר בעד Finegan וכנגד השימוש בטבלתו כשטח ניטרלי.

בסך הכול, ספרות אבות הכנסייה אינה מתארכת את שנת הלידה עצמאית לאיש. היא אינה נותנת לחלון 6–4 לפנה״ס שום סעד ומעולם לא נתנה; היא רק מסירה לחץ בכך שהיא מצמצמת את הקלף החזק ביותר של SY למניין נגזר. החלון עומד ללא שינוי, וה־11–0 עומד ביושר לצדו.