מילות המפתח ומושגי הליבה של פירוש זה — לפי סדר אלפביתי
18 דק׳ קריאה
העמקות:
מילון זה אוסף את מילות היסוד (יוונית, עברית, ארמית) ואת המונחים המקצועיים החוזרים ונשנים בפירוש. לכל ערך: המונח, ההגייה במקום שבו הדבר נחוץ, תיאור קצר, והמקום (או המקומות) שבהם הוא נדון. תשעה־עשר הערכים המסומנים ב־★ הם המושגים שהקורא הלא־מומחה זקוק להם תחילה; בלעדי אותם תשעה־עשר נותר המודל קשה למעקב, ועם אותם תשעה־עשר הוא נופל למקומו.
A
★יושבי הארץ (קו ה־)κατοικοῦντες ἐπὶ τῆς γῆς
היריב הקבוע, עוין־האלוהים, של הספר: קו קין, שבחר בארץ כבית היחיד ומקשיח את לבו במקום לחזור בתשובה; הקוטב הנגדי לקו העדות (של הבל).
המגילה החתומה אשר ביד ימינו של האב: שטר הקניין של העולם שאבד בעדן, שטר הגאולה.
התג׳ 4-5 (5:1, Excurs C·1)
הכלה / עיר־הכלהνύμφη
מלוא חבורת כל המאמינים האמיתיים (יהודי כגוי, עץ הזית האחד); העיר היא הכלה, הקוטב הנגדי לזונה.
התג׳ 19; התג׳ 21-22 (M·2)
C
chronos / דיחויχρόνος — chronos
כאן "דיחוי", לא "זמן": "לא יהיה עוד דיחוי" (10:6) משיב על "עוד זמן מועט" של 6:11.
התג׳ 10-11 (10:6)
★הילד הקיבוצי
הבן הזכר הנחטף (12:5) הנקרא כראש וגוף (המשיח־ואנשיו); החוליה הפגיעה ביותר, ועל כן המסומנת.
התג׳ 12-14 (12:5, Excurs H·1)
D
יום האדוןκυριακή — kyriakē
"של האדון": היום שבו מקבל יוחנן את החיזיון, יום ראשון או השבת; הטקסט אינו מכריע בכך; ובו בזמן צוהר אל היום הגדול של יהוה.
התג׳ 1 (1:10, Excurs A·3)
השבוע ה־70 של דניאל
האחרון מבין 70 השבועים (דנ׳ 9): שבע שנים שעודן פתוחות, שהברית המחוזקת בעוצמה מכרעת פותחת אותן; המסגרת של החותמות, השופרות והקערות.
התג׳ 6; התג׳ 10-11
deipnon / סעודהδεῖπνον — deipnon
נופלת בשיא בדיוק פעמיים: סעודת הנישואין של השה (19:9) אל מול סעודת אלוהים לעופות (19:17).
התג׳ 19
Dhu al-Suwayqatayn
"האיש בעל השוקיים הדקות": דמות ממסורת המפרקת את הכעבה אבן אחר אבן — האסלאם מנבא בעצמו את החורבן (השוו 17:16).
התג׳ 17-18 (Excurs J·6)
Doppelurkunde / שטר כפול
הצורה המשפטית שבה הטקסט המחייב חתום בפנים והתקציר הפתוח רשום על הגב (יר׳ 32); המגילה "כתובה מבית ומחוץ".
התג׳ 4-5 (5:1, Excurs C·2)
E
★ek / "מן"ἐκ — ek
תנועה מן הפנים, בנקודת יציאה: "לשמור מן השעה" (3:10) ו"הבא מן הצרה" (7:14).
התג׳ 2-3 (3:10); התג׳ 7 (7:14)
ekklēsia / קהילהἐκκλησία — ekklēsia
נופלת 19 פעמים בהתג׳ 1-3 ולאחר מכן אינה מופיעה עוד ולו פעם אחת עד 22:16: המילה משתתקת אצל הציר 4:1.
התג׳ 2-3 (Dossier); התג׳ 1
eikōn / צלםεἰκών — eikōn
הצלם המדבר, הנושם, של החיה; הוא הופך את לעג הנביאים: עתה האליל הוא זה שאכן מדבר וממית.
התג׳ 12-14 (13:14-15)
etelesthē / "הושלמה"ἐτελέσθη
"בהן כלתה חמת האלוהים" (15:1); קרוב ל־tetelestai, "כּוּלָּה", על הצלב.
התג׳ 15-16 (15:1, Excurs I·4)
★ezēsan / "הם חיו"ἔζησαν — ezēsan
פעמיים אותו פועל (20:4-5): בשני המקרים תחייה גופנית — לב הטיעון הפרה־מילניאליסטי.
התג׳ 20 (20:4-5)
G
gegonen / gegona / "נהיה"γέγονεν / γέγονα
הצורה המושלמת היוצאת מן הכיסא בשני רגעים: קץ החמה (16:17) וראשית החדש (21:6).
התג׳ 15-16 (16:17); התג׳ 21-22 (21:6)
סוד / mystērionμυστήριον — mystērion
תוכניתו הנסתרת מאז ומקדם של אלוהים, "שהושלמה" בשופר השביעי; וגם הכתובת של שבעת הכוכבים (1:20) ושל בבל (17:5).
התג׳ 10-11 (10:7); התג׳ 1; התג׳ 17-18
גוג ומגוגגּוֹג וּמָגוֹג
שם כולל למרד הסיום העולמי שלאחר 1,000 השנים; השם שאול מיחזקאל 38-39, אך זהו מאורע אחר.
התג׳ 20 (20:8)
העיר הגדולה
ירושלים, "אשר שם נצלב אדונם" (11:8); העיר הכבושה נושאת בינתיים את שם כובשה.
התג׳ 10-11 (11:8); התג׳ 15-16 (16:19)
★השבוע הגדול
ההיסטוריה כשבוע של שבע פעמים 1,000 שנה: שישה ימי עמל, השביעי השבת (המילניום), השמיני הנצח.
התג׳ 1 (A·3); התג׳ 19 (K·2); התג׳ 20
★שיקוץ משומם, השִׁקּוּץ מְשֹׁמֵם / βδέλυγμα
התופס בכוח הזרוע המפסיק את הקרבן ומציב את עצמו כאלוהים בהיכל (דנ׳ 9:27; מת׳ 24:15; ב׳ תס׳ 2:4); מסמן את אמצע השבוע.
התג׳ 10-11 (11:1-2); התג׳ 6; התג׳ 7 (E·3)
H
★harpazō / לחטוףἁρπάζω — harpazō
לחטוף, לתפוס בכוח: מילת ההילקחות (א׳ תס׳ 4:17); הילד נחטף אל הכיסא (12:5).
התג׳ 12-14 (12:5); התג׳ 4-5 (4:1)
★higbirהִגְבִּיר — higbir
"לחזק בעוצמה מכרעת": הברית של דנ׳ 9:27 מחוזקת, אינה נכרתת (כרת) — תועלת לרבים, שררה לו (השוו תהלים 12:5, ההפעיל האחר היחיד); מילת מפתח המסגירה את אנטיכריסט.
התג׳ 6 (Excurs D·1)
הזונה הגדולהπόρνη / Βαβυλών
מערכת בבל של עבודה זרה, הרוכבת על החיה ושיכורה מדם הקדושים; דמותה עד כה נקראת כמכה, דמותה הסופית כשנער (שנוי במחלוקת).
התג׳ 17-18 (17:1-6, Excurs J·1); התג׳ 15-16
"עד מתי?"ἕως πότε — heōs pote
תביעת הצדק של הקדושים מתחת למזבח (6:10), שנענית ב־16:6 ומבוצעת ב־19:2.
התג׳ 6 (6:10); התג׳ 15-16; התג׳ 19
I
איזבלאִיזֶבֶל
שם סמלי לזרם רב־ההשפעה המצדיק את הפשרה הפולחנית (על שם מלכת הבעל); וגם דגם לנפילתה של בבל.
התג׳ 2-3 (2:20); התג׳ 17-18 (J·4)
K
kainos / חדש (מבחינת מהות)καινός — kainos
חדש במהותו, לא neos (חדש בזמן): השמים החדשים והארץ החדשה כמצע חדש, ולא תיקון.
התג׳ 21-22 (21:1, Excurs M·1)
kairosκαιρός — kairos
הרגע המכריע, לא זמן השעון: "קרובה העת" (1:3).
התג׳ 1 (1:3)
מנורהמְנוֹרָה
הקהילה כנושאת אור (1:20), בוערת בשמן הרוח; מנורה אחת נעשית שבע מנורות ולבסוף שני עדים.
התג׳ 1 (1:20); התג׳ 2-3; התג׳ 10-11 (11:4)
★katechon / המעצורτὸ κατέχον / ὁ κατέχων
בלשון נייטרלית הסדר השמימי, בלשון זכר שומר־הגבול (מיכאל); הוא נסוג בשלושה שלבים — שלד השבוע.
התג׳ 12-14 (Excurs H·2); התג׳ 6
kiswah
כסות הכעבה, שצבעה התחלף לאורך הדורות — ובכלל זה תקופה של ברוקד ארגמן אדום (השוו ארגמן הזונה).
התג׳ 17-18 (Excurs J·6)
kokkinos / ארגמןκόκκινος — kokkinos
אדום־התולעת של כנימת הקרמיל: צבעם של החיה והזונה כאחת.
התג׳ 17-18 (17:3-4)
מלכים וכוהנים
מה שנעשו הנגאלים (1:6), מושר כעובדה (5:10), מושלם במלוכה (22:5).
התג׳ 1 (1:6); התג׳ 4-5; התג׳ 20
הקובייה
עיר־הכלה כקובייה מושלמת (אורך = רוחב = גובה) היא קודש הקודשים (א׳ מל׳ 6:20) במידות מוגדלות: אין עוד היכל נפרד.
התג׳ 21-22 (21:16, Excurs M·2)
L
השהἀρνίον — arnion
השה השחוט־והעומד הנוטל את המגילה; מרכז השמים (30 פעמים בספר). האריה הוא השה.
התג׳ 4-5 (5:6); ובהמשך
אריה משבט יהודה / שורש דוד
כתבי ההסמכה הסוגרים את שרשרת הבעלות; "שורש" פירושו מקור, לא רק צאצא.
התג׳ 4-5 (5:5)
lēnos / גתληνός — lēnos
מופיעה בדיוק פעמיים (14:19-20 ו־19:15) ובכך מתארכת את בציר החמה אל מועד השיבה.
התג׳ 12-14 (14:19-20); התג׳ 19
lex talionis / מידה כנגד מידה
"דם תחת דם" (בר׳ 9:6): מי ששפך דם, דם יישקה (16:6); בבל נמזגת לה כפליים (18:6).
התג׳ 15-16 (16:6); התג׳ 17-18
M
makarios / אשריμακάριος — makarios
הראשון מבין שבע ההכרזות "אשרי" בדיוק, הפרושות בספר (1:3; 14:13; 16:15; 19:9; 20:6; 22:7,14).
התג׳ 1; ובהמשך
מרנא תאמָרַנָא תָא
"בוא, אדון ישוע": סיסמת השמירה הארמית של הכנסייה הקדומה ביותר (א׳ קור׳ 16:22), מענה הסיום של הכלה.
התג׳ 21-22 (22:20)
★martys / עדμάρτυς / μαρτυρία
חוט העדות מהבל ואילך: 1:2 ← אנטיפס (2:13) ← הנפשות מתחת למזבח (6:9) ← שני העדים (11:3) ← 20:4.
התג׳ 1 (1:2); התג׳ 6; התג׳ 10-11
★שעון־האב
מודל הזמן העל־מקיף של פירוש זה: ההיסטוריה ככתיבתה המלאה של המילה האחת "לבוא".
התג׳ 1 (1:7); התג׳ 6; ובהמשך
★תו החיהχάραγμα
הרישיון לקנות ולמכור, על היד או על המצח: הקוטב הנגדי לחותם אלוהים, שם החיה.
התג׳ 12-14 (13:16-17); התג׳ 15-16 (16:2)
metōpon / מצחμέτωπον — metōpon
סימן הבעלות: חותם אלוהים (7:3), התו (13:16), שם הזונה (17:5), השם בעיר (22:4).
התג׳ 7; התג׳ 12-14; התג׳ 17-18; התג׳ 21-22
מיכאלמִיכָאֵל
"מי כאל?": שר־שומר־הגבול המפיל את הדרקון; "מי כמו החיה?" (13:4) הוא הֵד־הלעג.
התג׳ 12-14 (12:7, Excurs H·2)
★מילניום / היום השביעי
ממלכת השלום הארצית הממשית והעתידה של המשיח (פרה־מילניאליסטית); "אלף שנה" נופל שש פעמים — והוא בה בעת המבחן הגדול.
התג׳ 20 (Excursen L·1/L·2/L·3)
כוכב השחר הנוגה
המשיח עצמו (22:16); ההבטחה למנצח (2:28).
התג׳ 2-3 (2:28); התג׳ 21-22 (22:16)
N
★שילוש־הכזב
דרקון (אב־כזב), חיה (בן־כזב), נביא שקר (רוח־כזב): שלושה כנגד שלושה.
התג׳ 12-14 (Excurs H·5); התג׳ 19; התג׳ 20
naos / מקום קדושναός — naos
המקום הקדוש עצמו, לא מתחם שלם; אינו מצריך בהכרח היכל שלישי מלא, אך כן מקום מקודש ובו קרבן הניתן לעצירה.
התג׳ 10-11 (11:1)
הניקולאיםΝικολαΐται
זרם לא־ודאי, מתירני־סינקרטיסטי (פשרה עם הפולחן האלילי); אולי משחק מילים, "מנצחי העם".
התג׳ 2-3 (2:6,15)
nikaō / לנצחνικάω — nikaō
המנצח שבו תלויה כל הבטחה (8 פעמים בהתג׳ 2-3); הוא מנצח בדם השה ובדבר העדות.
התג׳ 2-3; התג׳ 12-14 (12:11)
O
עתיק יומיןעַתִּיק יוֹמִין
שׂיבת השיער מדניאל 7 — של אלוהים עצמו — המונחת על בן האדם: הודאה באלוהותו.
התג׳ 1 (1:14)
orgē / חמהὀργή — orgē
משפט אלוהים על העולם; לא על הכלה, שכן הכוס נשפכה עד תומה על הצלב. נבדל מ־thlipsis.
התג׳ 6 (Excurs D·3); התג׳ 7 (6:17)
P
פנלים / כיאזם
מבנה־הראי של הספר: התמונות משיבות זו על זו פנימה (A↔A′ עד D↔D′), כשפנל E (12-14) הוא עין הסערה.
החוטים המקשרים; התג׳ 1; התג׳ 21-22
pelekizō / לערוףπελεκίζω — pelekizō
"לערוף בגרזן": מילה יחידאית בברית החדשה (20:4); יוחנן בוחר במילה המיוחדת, לא בכללית "הומתו".
התג׳ 12-14 (Excurs H·8); התג׳ 20 (20:4)
pharmakeia / כישוףφαρμακεία — pharmakeia
כשפים שזורים במזיגת רעלים וסמים (מקור המילה "פרמצֵיה"): "בכשפייך הותעו כל העמים" (18:23).
התג׳ 8-9; התג׳ 17-18 (18:23)
אגם האש
היעד הסופי, המוות השני; נבדל מן התהום. החיה ונביא השקר הם דייריו הראשונים, והדרקון 1,000 שנה אחריהם.
התג׳ 19 (19:20); התג׳ 20 (20:10,14-15)
★טרום־השיקוץ
העמדה שלפיה הכלה ניטלת בטרם הוקם השיקוץ (על תפר החותם השישי); לא טרום־הצרה, ולא טרום־החמה.
התג׳ 7 (Excurs E·3); התג׳ 6; התג׳ 8-9
R
כיפת הסלע
הכיפה הזהובה (עבד אל־מלכ, 691/692) על סלע המוריה, ובה כתובות הקוראן העתיקות ביותר הכופרות בבן; מבשרת מראש, ולא השיקוץ עצמו.
התג׳ 10-11 (Excurs G·3); התג׳ 17-18
ארבעת הפרשים
ארבעה צעדים מסודרים של משפט אחד (לבן, אדום, שחור, ירקרק): ארבעת השפטים של יחזקאל (14:21), סוסי זכריה, "ראשית החבלים" של ישוע.
התג׳ 6 (6:1-8)
S
שכינהשְׁכִינָה
המונח הרבני לנוכחות כבודו השוכן של אלוהים; השורש שמאחורי skēnoō — הוא "שוכן באוהל" בקרב בני האדם (21:3).
התג׳ 7 (7:15); התג׳ 21-22 (21:3)
★sēmainō / esēmanenσημαίνω — esēmanen
"להודיע באותות" (מ־sēma, אות): הספר כולו עומד תחת הפועל האחד הזה (1:1) — מפתח הקריאה של ההתגלות.
התג׳ 1 (1:1)
skēnē / skēnoō / אוהלσκηνή / σκηνόω
המשכן; החוט נמתח מן המחולל (13:6) דרך הנפתח (15:5) עד היורד (21:3): עמנואל מושלם.
התג׳ 15-16 (15:5); התג׳ 21-22 (21:3)
מפתחות המוות והשאול
המשיח אוחז במבוא על החיים והמוות (1:18); החוט 1:18 ← 3:7 ← 9:1 ← 20:1.
התג׳ 1 (1:18)
sphazō / לשחוטσφάζω — sphazō
מילת סכין הקרבן: הקדושים ה"שחוטים" (6:9) נושאים אותה מילה כמו השה ה"שחוט" (5:6).
התג׳ 6 (6:9); התג׳ 4-5
T
Tartarus / tartaroōταρταρόω
"הושלך אל הטרטרוס" (ב׳ פט׳ 2:4): הצינוק העמוק ביותר שבו אסורים המלאכים החוטאים מימי נח — התהום ככלא, נבדלת מן השאול.
התג׳ 8-9, Excurs F·3
tavnit / התבניתתַּבְנִית — tavnit
ה"דגם" שהוצג למשה בהר (שמות 25:40): המשכן וההיכל הם העתק של המקדש השמימי (עברים 8:5; 9:24).
התג׳ 4-5, Excurs C·5
tehom / התהוםתְּהוֹם — tehom
מי בראשית שעליהם ריחפה הרוח (בראשית 1:2); בכתובים הדימוי שמתחת לתהום, מבול־המים התת־עולמי.
התג׳ 4-5, Excurs C·5; התג׳ 8-9, Excurs F·3
טלסקופי
המפל המקונן: החותם השביעי פורש את השופרות, השופר השביעי את הקערות — לא חזרה משחזרת. ראיה בטיפוס: רביעית ← שלישית ← השלם.
התג׳ 8-9; התג׳ 15-16 (Excurs I·1)
tetelestai / "כּוּלָּה"τετέλεσται
מילת הצלב (יוח׳ 19:30), המהדהדת ב־etelesthē וב־gegonen אצל הקערות (הֵד שקול ושנוי במחלוקת).
התג׳ 15-16 (Excurs I·4)
thlipsis / צרהθλῖψις — thlipsis
לחץ, רדיפה, החיים בצורת הצלב — כן עבור הכלה, ובכך נבדלת מ־orgē (חמה).
התג׳ 7 (7:14)
הכיסא, האמיתי והכוזבθρόνος — thronos
"כיסא" משׂיא 19 פעמים באולם הכיסא (4-5): הכיסא האמיתי (קשת הברית) אל מול הכוזב (הזונה על החיה).
התג׳ 4-5; התג׳ 17-18
תקופת הביניים
עידן הקהילה הבלתי מתוארך שבין השבוע ה־69 ל־70, הנפתח במילה "אחרי" (דנ׳ 9:26).
התג׳ 6 (Dossier ציר הזמן)
שני העדים
משה ואליהו (או ברוחם), בלתי ניתנים לפגיעה עד שתושלם מלאכתם: המאשימים האחרונים לפני פסק הדין.
התג׳ 10-11 (11:3-14, Excurs G·4)
U
Umm al-Qura
"אם הערים": כינוי הכבוד הקוראני של מכה (סורה 6:92), מראָה מצמררת ל"אם הזונות" (17:5).
התג׳ 17-18 (Excursen J·1/J·6)
V
ארבעת המלאכים על נהר פרת
ארבעה כוחות אסורים, המשולחים בשופר השישי (9:14): רוחות נפולות המציתות את הפלישה הסופית, נבדלות משרי דניאל המסתובבים חופשי.
התג׳ 8-9 (9:14, F·5)
24 הזקנים
בני אדם נגאלים, או מועצת־מושבעים שמיימית סביב הכיסא (כתרים, לבוש לבן, כיסאות); 24 משמרות הכהונה כצל ארצי.
התג׳ 4-5 (4:4, Excurs C·4)
ממלכת השלום אצל הנביאים
ממלכת הביניים שהבטיחה כל הברית הישנה (יש׳ 11; 65; זכ׳ 14; יח׳ 40-48; דנ׳ 7:27); מעולם לא התקיימה, ואינה המצב הנצחי.
התג׳ 20 (Excurs L·1)
W
הפרש הלבן
הפרש הראשון, עם קשת בלא חץ וכתר שאול: שלום־הכזב של ברית ה־higbir, הנחשף בידי הפרש האמיתי של 19:11.
התג׳ 6 (6:2, Excurs D·2); התג׳ 19
Z
שבע הרוחותτὰ ἑπτὰ πνεύματα
רוח הקודש במלאות שבעת רבדיה (ישעיהו 11:2): שבעה הלפידים לפני הכיסא (4:5) ושבע הקרניים ושבע העיניים של השה (5:6; זכריה 4:10).
התג׳ 4-5, Excurs C·3
חותם אלוהיםσφραγίς — sphragis
הוכחת הבעלות וההגנה על מצח ה־144,000; הוא פּוֹעֵל אצל הארבּה (9:4); הקוטב הנגדי לתו.
התג׳ 7 (7:3); התג׳ 8-9 (9:4)
שבע החותמות
פקודות הפינוי שעל שטר הבעלות: הוצאת העניין לאור (שלב גואל הדם); הן פוגעות ברביעית.
התג׳ 6
הנפשות מתחת למזבח
הדם הצבור של כל הדורות (מהבל ואילך): האישום הרשמי, המקבל גלימות לבנות וחייב לנוח עד שיימלא המספר.
מילון זה אוסף את מילות היסוד (יוונית, עברית, ארמית) ואת המונחים המקצועיים החוזרים ונשנים בפירוש. לכל ערך: המונח, ההגייה במקום שבו הדבר נחוץ, תיאור קצר, והמקום (או המקומות) שבהם הוא נדון. תשעה־עשר הערכים המסומנים ב־★ הם המושגים שהקורא הלא־מומחה זקוק להם תחילה; בלעדי אותם תשעה־עשר נותר המודל קשה למעקב, ועם אותם תשעה־עשר הוא נופל למקומו.
A
★יושבי הארץ (קו ה־)κατοικοῦντες ἐπὶ τῆς γῆς
היריב הקבוע, עוין־האלוהים, של הספר: קו קין, שבחר בארץ כבית היחיד ומקשיח את לבו במקום לחזור בתשובה; הקוטב הנגדי לקו העדות (של הבל).
החוטים המקשרים; התג׳ 1 (3:10); התג׳ 6; התג׳ 8-9; התג׳ 15-16
אבדון / אפוליוןἈβαδδών / Ἀπολλύων
"המשחית, האבדון"; מלאך־מלך התהום — כוח נפול נפרד, ולא השטן. באוזניים יווניות נשמע בשם גם אפולו.
התג׳ 8-9 (9:11), Excurs F·3; התג׳ 12, Excurs H·3
המלך השמיני
לא ממלכה חדשה אלא החיה השבה, בכפילות: הממלכה שאיננה מאז 9 בדצמבר 1917 ושבה, והאנטיכריסט המקבל את מכת המוות וקם.
התג׳ 17-18 (17:11), Excurs J·2
היום השמיני
הבריאה החדשה הנצחית שלאחר היום השביעי (המילניום); שמיני עצרת, יום הסיום ללא ערב.
התג׳ 21-22, Excurs M·1
★תהום (אַבּיסוס)ἄβυσσος — abyssos
כלא הרוחות הנפולות; בכל הספר הוא נפתח במקום אחד בלבד (השופר החמישי); מקורם של אפוליון ושל החיה. נבדל מאגם האש.
התג׳ 8-9 (9:1-2); התג׳ 10-11 (11:7); התג׳ 12 (H·3); התג׳ 17-18 (17:8); התג׳ 20 (20:1-3)
האלף והאומגהἌλφα / Ὦ
האות הראשונה והאחרונה: חתימת ידו של אלוהים על הספר; רק האב מדבר זאת, בראשית ובסוף.
התג׳ 1 (1:8); התג׳ 15-16 (16:17, מראָה); התג׳ 21-22 (21:6; 22:13)
שדי (כול־יכול)παντοκράτωρ — pantokratōr
כמעט תמיד התרגום היווני של "יהוה צבאות": אלוהי ההתגלות הוא יהוה של ישראל.
התג׳ 1 (1:8); התג׳ 4-5; התג׳ 15-16; התג׳ 19
aparchē / ביכוריםἀπαρχή — aparchē
החופן הראשון, המקודש, של קציר שעודנו עומד בשדה, המוקרב לאלוהים; נאמר על ה־144,000.
התג׳ 7 (E·2); התג׳ 12-14 (14:4)
ארמגדון / הר־מגידוἉρμαγεδών
"הר או רמת מגידו": שטח ההיערכות והכינוס של קרב־סיום רחב־ארץ, המוכרע בחרב היוצאת מן הפה.
התג׳ 15-16 (16:16, Excurs I·3); התג׳ 19
axios / ראויἄξιος — axios
לא תכונה מוסרית אלא מושג משפטי: מוסמך, בעל הזכות לפעול ולפתוח את השטר.
התג׳ 4-5 (5:2,9)
B
bdelygma / שיקוץβδέλυγμα — bdelygma
"שיקוץ" — אותה מילה כמו ב"שיקוץ משומם"; בכוס של הזונה היא מסמלת את כפירת הבן.
התג׳ 17-18 (17:4, J·6); התג׳ 10-11
החיה העולה מן הים
כוח־הסיום המדיני־צבאי: ארבע חיות דניאל באחת, הבן־למראית־עין השחוט־ושב־לתחייה, שעליו רוכבת הזונה.
התג׳ 12-14 (13:1-10); התג׳ 17-18 (17:8-11)
החיה העולה מן הארץ / נביא השקר
שתי קרני שה, קול דרקון: הכוח הדתי־התעמולתי המשמיע את הצלם וכופה את התו.
התג׳ 12-14 (13:11-18, H·4); התג׳ 19 (19:20)
הכוס
דימוי קבוע לחמת אלוהים (תה׳ 75; יר׳ 25): נשפכה עד תומה בגולגותא למען הכלה, ונמזגת בלא מהילה למי שנושא את התו.
התג׳ 12-14 (14:10); התג׳ 15-16 (15:7; 16:19); התג׳ 17-18 (17:4; 18:6)
★גואל הדם / גואלגֹּאֵל הַדָּם — goël ha-dam
הקרוב מן המשפחה המבצע את דין הנרצח (במ׳ 35); אחד משלושת תפקידי הגואל, לצד הפודה והחתן.
התג׳ 1 (1:5-6); התג׳ 6; התג׳ 15-16 (I·2); התג׳ 17-18 (J·4); התג׳ 19 (K·3)
ספר החיים
הפנקס המכריע מי נכנס; המעשים הם הראיה, והספר הוא פסק הדין.
התג׳ 2-3 (3:5); התג׳ 12-14 (13:8); התג׳ 20 (20:12,15); התג׳ 21-22 (21:27)
★מגילה / שטר הבעלות
המגילה החתומה אשר ביד ימינו של האב: שטר הקניין של העולם שאבד בעדן, שטר הגאולה.
התג׳ 4-5 (5:1, Excurs C·1)
הכלה / עיר־הכלהνύμφη
מלוא חבורת כל המאמינים האמיתיים (יהודי כגוי, עץ הזית האחד); העיר היא הכלה, הקוטב הנגדי לזונה.
התג׳ 19; התג׳ 21-22 (M·2)
C
chronos / דיחויχρόνος — chronos
כאן "דיחוי", לא "זמן": "לא יהיה עוד דיחוי" (10:6) משיב על "עוד זמן מועט" של 6:11.
התג׳ 10-11 (10:6)
★הילד הקיבוצי
הבן הזכר הנחטף (12:5) הנקרא כראש וגוף (המשיח־ואנשיו); החוליה הפגיעה ביותר, ועל כן המסומנת.
התג׳ 12-14 (12:5, Excurs H·1)
D
יום האדוןκυριακή — kyriakē
"של האדון": היום שבו מקבל יוחנן את החיזיון, יום ראשון או השבת; הטקסט אינו מכריע בכך; ובו בזמן צוהר אל היום הגדול של יהוה.
התג׳ 1 (1:10, Excurs A·3)
השבוע ה־70 של דניאל
האחרון מבין 70 השבועים (דנ׳ 9): שבע שנים שעודן פתוחות, שהברית המחוזקת בעוצמה מכרעת פותחת אותן; המסגרת של החותמות, השופרות והקערות.
התג׳ 6; התג׳ 10-11
deipnon / סעודהδεῖπνον — deipnon
נופלת בשיא בדיוק פעמיים: סעודת הנישואין של השה (19:9) אל מול סעודת אלוהים לעופות (19:17).
התג׳ 19
Dhu al-Suwayqatayn
"האיש בעל השוקיים הדקות": דמות ממסורת המפרקת את הכעבה אבן אחר אבן — האסלאם מנבא בעצמו את החורבן (השוו 17:16).
התג׳ 17-18 (Excurs J·6)
Doppelurkunde / שטר כפול
הצורה המשפטית שבה הטקסט המחייב חתום בפנים והתקציר הפתוח רשום על הגב (יר׳ 32); המגילה "כתובה מבית ומחוץ".
התג׳ 4-5 (5:1, Excurs C·2)
E
★ek / "מן"ἐκ — ek
תנועה מן הפנים, בנקודת יציאה: "לשמור מן השעה" (3:10) ו"הבא מן הצרה" (7:14).
התג׳ 2-3 (3:10); התג׳ 7 (7:14)
ekklēsia / קהילהἐκκλησία — ekklēsia
נופלת 19 פעמים בהתג׳ 1-3 ולאחר מכן אינה מופיעה עוד ולו פעם אחת עד 22:16: המילה משתתקת אצל הציר 4:1.
התג׳ 2-3 (Dossier); התג׳ 1
eikōn / צלםεἰκών — eikōn
הצלם המדבר, הנושם, של החיה; הוא הופך את לעג הנביאים: עתה האליל הוא זה שאכן מדבר וממית.
התג׳ 12-14 (13:14-15)
etelesthē / "הושלמה"ἐτελέσθη
"בהן כלתה חמת האלוהים" (15:1); קרוב ל־tetelestai, "כּוּלָּה", על הצלב.
התג׳ 15-16 (15:1, Excurs I·4)
★ezēsan / "הם חיו"ἔζησαν — ezēsan
פעמיים אותו פועל (20:4-5): בשני המקרים תחייה גופנית — לב הטיעון הפרה־מילניאליסטי.
התג׳ 20 (20:4-5)
G
gegonen / gegona / "נהיה"γέγονεν / γέγονα
הצורה המושלמת היוצאת מן הכיסא בשני רגעים: קץ החמה (16:17) וראשית החדש (21:6).
התג׳ 15-16 (16:17); התג׳ 21-22 (21:6)
סוד / mystērionμυστήριον — mystērion
תוכניתו הנסתרת מאז ומקדם של אלוהים, "שהושלמה" בשופר השביעי; וגם הכתובת של שבעת הכוכבים (1:20) ושל בבל (17:5).
התג׳ 10-11 (10:7); התג׳ 1; התג׳ 17-18
גוג ומגוגגּוֹג וּמָגוֹג
שם כולל למרד הסיום העולמי שלאחר 1,000 השנים; השם שאול מיחזקאל 38-39, אך זהו מאורע אחר.
התג׳ 20 (20:8)
העיר הגדולה
ירושלים, "אשר שם נצלב אדונם" (11:8); העיר הכבושה נושאת בינתיים את שם כובשה.
התג׳ 10-11 (11:8); התג׳ 15-16 (16:19)
★השבוע הגדול
ההיסטוריה כשבוע של שבע פעמים 1,000 שנה: שישה ימי עמל, השביעי השבת (המילניום), השמיני הנצח.
התג׳ 1 (A·3); התג׳ 19 (K·2); התג׳ 20
★שיקוץ משומם, השִׁקּוּץ מְשֹׁמֵם / βδέλυγμα
התופס בכוח הזרוע המפסיק את הקרבן ומציב את עצמו כאלוהים בהיכל (דנ׳ 9:27; מת׳ 24:15; ב׳ תס׳ 2:4); מסמן את אמצע השבוע.
התג׳ 10-11 (11:1-2); התג׳ 6; התג׳ 7 (E·3)
H
★harpazō / לחטוףἁρπάζω — harpazō
לחטוף, לתפוס בכוח: מילת ההילקחות (א׳ תס׳ 4:17); הילד נחטף אל הכיסא (12:5).
התג׳ 12-14 (12:5); התג׳ 4-5 (4:1)
★higbirהִגְבִּיר — higbir
"לחזק בעוצמה מכרעת": הברית של דנ׳ 9:27 מחוזקת, אינה נכרתת (כרת) — תועלת לרבים, שררה לו (השוו תהלים 12:5, ההפעיל האחר היחיד); מילת מפתח המסגירה את אנטיכריסט.
התג׳ 6 (Excurs D·1)
הזונה הגדולהπόρνη / Βαβυλών
מערכת בבל של עבודה זרה, הרוכבת על החיה ושיכורה מדם הקדושים; דמותה עד כה נקראת כמכה, דמותה הסופית כשנער (שנוי במחלוקת).
התג׳ 17-18 (17:1-6, Excurs J·1); התג׳ 15-16
"עד מתי?"ἕως πότε — heōs pote
תביעת הצדק של הקדושים מתחת למזבח (6:10), שנענית ב־16:6 ומבוצעת ב־19:2.
התג׳ 6 (6:10); התג׳ 15-16; התג׳ 19
I
איזבלאִיזֶבֶל
שם סמלי לזרם רב־ההשפעה המצדיק את הפשרה הפולחנית (על שם מלכת הבעל); וגם דגם לנפילתה של בבל.
התג׳ 2-3 (2:20); התג׳ 17-18 (J·4)
K
kainos / חדש (מבחינת מהות)καινός — kainos
חדש במהותו, לא neos (חדש בזמן): השמים החדשים והארץ החדשה כמצע חדש, ולא תיקון.
התג׳ 21-22 (21:1, Excurs M·1)
kairosκαιρός — kairos
הרגע המכריע, לא זמן השעון: "קרובה העת" (1:3).
התג׳ 1 (1:3)
מנורהמְנוֹרָה
הקהילה כנושאת אור (1:20), בוערת בשמן הרוח; מנורה אחת נעשית שבע מנורות ולבסוף שני עדים.
התג׳ 1 (1:20); התג׳ 2-3; התג׳ 10-11 (11:4)
★katechon / המעצורτὸ κατέχον / ὁ κατέχων
בלשון נייטרלית הסדר השמימי, בלשון זכר שומר־הגבול (מיכאל); הוא נסוג בשלושה שלבים — שלד השבוע.
התג׳ 12-14 (Excurs H·2); התג׳ 6
kiswah
כסות הכעבה, שצבעה התחלף לאורך הדורות — ובכלל זה תקופה של ברוקד ארגמן אדום (השוו ארגמן הזונה).
התג׳ 17-18 (Excurs J·6)
kokkinos / ארגמןκόκκινος — kokkinos
אדום־התולעת של כנימת הקרמיל: צבעם של החיה והזונה כאחת.
התג׳ 17-18 (17:3-4)
מלכים וכוהנים
מה שנעשו הנגאלים (1:6), מושר כעובדה (5:10), מושלם במלוכה (22:5).
התג׳ 1 (1:6); התג׳ 4-5; התג׳ 20
הקובייה
עיר־הכלה כקובייה מושלמת (אורך = רוחב = גובה) היא קודש הקודשים (א׳ מל׳ 6:20) במידות מוגדלות: אין עוד היכל נפרד.
התג׳ 21-22 (21:16, Excurs M·2)
L
השהἀρνίον — arnion
השה השחוט־והעומד הנוטל את המגילה; מרכז השמים (30 פעמים בספר). האריה הוא השה.
התג׳ 4-5 (5:6); ובהמשך
אריה משבט יהודה / שורש דוד
כתבי ההסמכה הסוגרים את שרשרת הבעלות; "שורש" פירושו מקור, לא רק צאצא.
התג׳ 4-5 (5:5)
lēnos / גתληνός — lēnos
מופיעה בדיוק פעמיים (14:19-20 ו־19:15) ובכך מתארכת את בציר החמה אל מועד השיבה.
התג׳ 12-14 (14:19-20); התג׳ 19
lex talionis / מידה כנגד מידה
"דם תחת דם" (בר׳ 9:6): מי ששפך דם, דם יישקה (16:6); בבל נמזגת לה כפליים (18:6).
התג׳ 15-16 (16:6); התג׳ 17-18
M
makarios / אשריμακάριος — makarios
הראשון מבין שבע ההכרזות "אשרי" בדיוק, הפרושות בספר (1:3; 14:13; 16:15; 19:9; 20:6; 22:7,14).
התג׳ 1; ובהמשך
מרנא תאמָרַנָא תָא
"בוא, אדון ישוע": סיסמת השמירה הארמית של הכנסייה הקדומה ביותר (א׳ קור׳ 16:22), מענה הסיום של הכלה.
התג׳ 21-22 (22:20)
★martys / עדμάρτυς / μαρτυρία
חוט העדות מהבל ואילך: 1:2 ← אנטיפס (2:13) ← הנפשות מתחת למזבח (6:9) ← שני העדים (11:3) ← 20:4.
התג׳ 1 (1:2); התג׳ 6; התג׳ 10-11
★שעון־האב
מודל הזמן העל־מקיף של פירוש זה: ההיסטוריה ככתיבתה המלאה של המילה האחת "לבוא".
התג׳ 1 (1:7); התג׳ 6; ובהמשך
★תו החיהχάραγμα
הרישיון לקנות ולמכור, על היד או על המצח: הקוטב הנגדי לחותם אלוהים, שם החיה.
התג׳ 12-14 (13:16-17); התג׳ 15-16 (16:2)
metōpon / מצחμέτωπον — metōpon
סימן הבעלות: חותם אלוהים (7:3), התו (13:16), שם הזונה (17:5), השם בעיר (22:4).
התג׳ 7; התג׳ 12-14; התג׳ 17-18; התג׳ 21-22
מיכאלמִיכָאֵל
"מי כאל?": שר־שומר־הגבול המפיל את הדרקון; "מי כמו החיה?" (13:4) הוא הֵד־הלעג.
התג׳ 12-14 (12:7, Excurs H·2)
★מילניום / היום השביעי
ממלכת השלום הארצית הממשית והעתידה של המשיח (פרה־מילניאליסטית); "אלף שנה" נופל שש פעמים — והוא בה בעת המבחן הגדול.
התג׳ 20 (Excursen L·1/L·2/L·3)
כוכב השחר הנוגה
המשיח עצמו (22:16); ההבטחה למנצח (2:28).
התג׳ 2-3 (2:28); התג׳ 21-22 (22:16)
N
★שילוש־הכזב
דרקון (אב־כזב), חיה (בן־כזב), נביא שקר (רוח־כזב): שלושה כנגד שלושה.
התג׳ 12-14 (Excurs H·5); התג׳ 19; התג׳ 20
naos / מקום קדושναός — naos
המקום הקדוש עצמו, לא מתחם שלם; אינו מצריך בהכרח היכל שלישי מלא, אך כן מקום מקודש ובו קרבן הניתן לעצירה.
התג׳ 10-11 (11:1)
הניקולאיםΝικολαΐται
זרם לא־ודאי, מתירני־סינקרטיסטי (פשרה עם הפולחן האלילי); אולי משחק מילים, "מנצחי העם".
התג׳ 2-3 (2:6,15)
nikaō / לנצחνικάω — nikaō
המנצח שבו תלויה כל הבטחה (8 פעמים בהתג׳ 2-3); הוא מנצח בדם השה ובדבר העדות.
התג׳ 2-3; התג׳ 12-14 (12:11)
O
עתיק יומיןעַתִּיק יוֹמִין
שׂיבת השיער מדניאל 7 — של אלוהים עצמו — המונחת על בן האדם: הודאה באלוהותו.
התג׳ 1 (1:14)
orgē / חמהὀργή — orgē
משפט אלוהים על העולם; לא על הכלה, שכן הכוס נשפכה עד תומה על הצלב. נבדל מ־thlipsis.
התג׳ 6 (Excurs D·3); התג׳ 7 (6:17)
P
פנלים / כיאזם
מבנה־הראי של הספר: התמונות משיבות זו על זו פנימה (A↔A′ עד D↔D′), כשפנל E (12-14) הוא עין הסערה.
החוטים המקשרים; התג׳ 1; התג׳ 21-22
pelekizō / לערוףπελεκίζω — pelekizō
"לערוף בגרזן": מילה יחידאית בברית החדשה (20:4); יוחנן בוחר במילה המיוחדת, לא בכללית "הומתו".
התג׳ 12-14 (Excurs H·8); התג׳ 20 (20:4)
pharmakeia / כישוףφαρμακεία — pharmakeia
כשפים שזורים במזיגת רעלים וסמים (מקור המילה "פרמצֵיה"): "בכשפייך הותעו כל העמים" (18:23).
התג׳ 8-9; התג׳ 17-18 (18:23)
אגם האש
היעד הסופי, המוות השני; נבדל מן התהום. החיה ונביא השקר הם דייריו הראשונים, והדרקון 1,000 שנה אחריהם.
התג׳ 19 (19:20); התג׳ 20 (20:10,14-15)
★טרום־השיקוץ
העמדה שלפיה הכלה ניטלת בטרם הוקם השיקוץ (על תפר החותם השישי); לא טרום־הצרה, ולא טרום־החמה.
התג׳ 7 (Excurs E·3); התג׳ 6; התג׳ 8-9
R
כיפת הסלע
הכיפה הזהובה (עבד אל־מלכ, 691/692) על סלע המוריה, ובה כתובות הקוראן העתיקות ביותר הכופרות בבן; מבשרת מראש, ולא השיקוץ עצמו.
התג׳ 10-11 (Excurs G·3); התג׳ 17-18
ארבעת הפרשים
ארבעה צעדים מסודרים של משפט אחד (לבן, אדום, שחור, ירקרק): ארבעת השפטים של יחזקאל (14:21), סוסי זכריה, "ראשית החבלים" של ישוע.
התג׳ 6 (6:1-8)
S
שכינהשְׁכִינָה
המונח הרבני לנוכחות כבודו השוכן של אלוהים; השורש שמאחורי skēnoō — הוא "שוכן באוהל" בקרב בני האדם (21:3).
התג׳ 7 (7:15); התג׳ 21-22 (21:3)
★sēmainō / esēmanenσημαίνω — esēmanen
"להודיע באותות" (מ־sēma, אות): הספר כולו עומד תחת הפועל האחד הזה (1:1) — מפתח הקריאה של ההתגלות.
התג׳ 1 (1:1)
skēnē / skēnoō / אוהלσκηνή / σκηνόω
המשכן; החוט נמתח מן המחולל (13:6) דרך הנפתח (15:5) עד היורד (21:3): עמנואל מושלם.
התג׳ 15-16 (15:5); התג׳ 21-22 (21:3)
מפתחות המוות והשאול
המשיח אוחז במבוא על החיים והמוות (1:18); החוט 1:18 ← 3:7 ← 9:1 ← 20:1.
התג׳ 1 (1:18)
sphazō / לשחוטσφάζω — sphazō
מילת סכין הקרבן: הקדושים ה"שחוטים" (6:9) נושאים אותה מילה כמו השה ה"שחוט" (5:6).
התג׳ 6 (6:9); התג׳ 4-5
T
Tartarus / tartaroōταρταρόω
"הושלך אל הטרטרוס" (ב׳ פט׳ 2:4): הצינוק העמוק ביותר שבו אסורים המלאכים החוטאים מימי נח — התהום ככלא, נבדלת מן השאול.
התג׳ 8-9, Excurs F·3
tavnit / התבניתתַּבְנִית — tavnit
ה"דגם" שהוצג למשה בהר (שמות 25:40): המשכן וההיכל הם העתק של המקדש השמימי (עברים 8:5; 9:24).
התג׳ 4-5, Excurs C·5
tehom / התהוםתְּהוֹם — tehom
מי בראשית שעליהם ריחפה הרוח (בראשית 1:2); בכתובים הדימוי שמתחת לתהום, מבול־המים התת־עולמי.
התג׳ 4-5, Excurs C·5; התג׳ 8-9, Excurs F·3
טלסקופי
המפל המקונן: החותם השביעי פורש את השופרות, השופר השביעי את הקערות — לא חזרה משחזרת. ראיה בטיפוס: רביעית ← שלישית ← השלם.
התג׳ 8-9; התג׳ 15-16 (Excurs I·1)
tetelestai / "כּוּלָּה"τετέλεσται
מילת הצלב (יוח׳ 19:30), המהדהדת ב־etelesthē וב־gegonen אצל הקערות (הֵד שקול ושנוי במחלוקת).
התג׳ 15-16 (Excurs I·4)
thlipsis / צרהθλῖψις — thlipsis
לחץ, רדיפה, החיים בצורת הצלב — כן עבור הכלה, ובכך נבדלת מ־orgē (חמה).
התג׳ 7 (7:14)
הכיסא, האמיתי והכוזבθρόνος — thronos
"כיסא" משׂיא 19 פעמים באולם הכיסא (4-5): הכיסא האמיתי (קשת הברית) אל מול הכוזב (הזונה על החיה).
התג׳ 4-5; התג׳ 17-18
תקופת הביניים
עידן הקהילה הבלתי מתוארך שבין השבוע ה־69 ל־70, הנפתח במילה "אחרי" (דנ׳ 9:26).
התג׳ 6 (Dossier ציר הזמן)
שני העדים
משה ואליהו (או ברוחם), בלתי ניתנים לפגיעה עד שתושלם מלאכתם: המאשימים האחרונים לפני פסק הדין.
התג׳ 10-11 (11:3-14, Excurs G·4)
U
Umm al-Qura
"אם הערים": כינוי הכבוד הקוראני של מכה (סורה 6:92), מראָה מצמררת ל"אם הזונות" (17:5).
התג׳ 17-18 (Excursen J·1/J·6)
V
ארבעת המלאכים על נהר פרת
ארבעה כוחות אסורים, המשולחים בשופר השישי (9:14): רוחות נפולות המציתות את הפלישה הסופית, נבדלות משרי דניאל המסתובבים חופשי.
התג׳ 8-9 (9:14, F·5)
24 הזקנים
בני אדם נגאלים, או מועצת־מושבעים שמיימית סביב הכיסא (כתרים, לבוש לבן, כיסאות); 24 משמרות הכהונה כצל ארצי.
התג׳ 4-5 (4:4, Excurs C·4)
ממלכת השלום אצל הנביאים
ממלכת הביניים שהבטיחה כל הברית הישנה (יש׳ 11; 65; זכ׳ 14; יח׳ 40-48; דנ׳ 7:27); מעולם לא התקיימה, ואינה המצב הנצחי.
התג׳ 20 (Excurs L·1)
W
הפרש הלבן
הפרש הראשון, עם קשת בלא חץ וכתר שאול: שלום־הכזב של ברית ה־higbir, הנחשף בידי הפרש האמיתי של 19:11.
התג׳ 6 (6:2, Excurs D·2); התג׳ 19
Z
שבע הרוחותτὰ ἑπτὰ πνεύματα
רוח הקודש במלאות שבעת רבדיה (ישעיהו 11:2): שבעה הלפידים לפני הכיסא (4:5) ושבע הקרניים ושבע העיניים של השה (5:6; זכריה 4:10).
התג׳ 4-5, Excurs C·3
חותם אלוהיםσφραγίς — sphragis
הוכחת הבעלות וההגנה על מצח ה־144,000; הוא פּוֹעֵל אצל הארבּה (9:4); הקוטב הנגדי לתו.
התג׳ 7 (7:3); התג׳ 8-9 (9:4)
שבע החותמות
פקודות הפינוי שעל שטר הבעלות: הוצאת העניין לאור (שלב גואל הדם); הן פוגעות ברביעית.
התג׳ 6
הנפשות מתחת למזבח
הדם הצבור של כל הדורות (מהבל ואילך): האישום הרשמי, המקבל גלימות לבנות וחייב לנוח עד שיימלא המספר.
התג׳ 6 (6:9-11)